הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הכי אמר רב..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה מט ע"ב

א"ר חייא בריה דרבה בר נחמני אמר רב חסדא אמר זעירי: הלכה כר"א.
איכא דאמרי, אמר רב חסדא: אמר לי אבא בר רב חסדא, הכי אמר זעירי: הלכה כר"א.
 

1.
ב"איכא דאמרי" אומר רב חסדא ש"אבא בר רב חסדא" אמר לו שכך פסק זעירי: "הלכה כרבי אליעזר".

2.
זאת אומרת, שרב חסדא [אם היה תלמידו של זעירי] לא שמע ממנו ישירות אלא מגורם שלישי.

3.
יש מי שמשנה את הגירסא, ובמקום "אמר לי אבא בר רב חסדא" יש לומר "אמר לי אבא בר חמא".

4.
בכל מקרה מוכח מסוגייתנו שחכם [רב חסדא] יכול לומר בשם רבו [זעירי] גם באופן ישיר - "אמר רב חסדא אמר זעירי", וגם בגוף שלישי - "אמר רב חסדא אמר לי אבא בר רב חסדא [או "אבא בר חמא"] הכי אמר זעירי". [ דומה ל: "אמר רב... משום רב..."] כיון שלא שמע ממנו ישירות.

5.
ואולי יש לומר, שהביטוי "הכי אמר" מלמד שהאמורא עצמו שמוסר את דברי רבותיו לא סובר כמותם.

5.1
לפי האמור בסעיף 5 יוצא, שההבדל בין שתי הלשונות הוא האם רב חסדא עצמו סובר/פוסק כרבו - זעירי.

6.
ואולי אפשר לפרש באופן אחר: הביטוי "הכי אמר רב..." אין משמעותו ששמעו ממנו, אלא הכוונה היא שכך יש לפרש את דבריו, ואולי אף לגרוס גירסא אחרת בדברי אותו "רב" - בסוגייתנו - זעירי [כמו הביטוי הנפוץ – "הכי קאמר"].