חשיבה מחוץ לקופסא / רפי זברגר

עבודה זרה סג ע''ב - סד ע''א

הקדמה

נחזור ונזכיר את הדין שלמדנו במשנה הראשונה בפרק: השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך - שכרו אסור, שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת, אע"פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום - שכרו מותר. 
דין זה עוסק בשכר פעולה מעבודה עם יין נסך. אם הפועל נשכר לעבודה עם יין נסך – שכרו אסור. ואם נשכר לעבודה אחרת, למרות שבפועל עבד גם עם יין נסך – שכרו מותר.
 

הנושא

ישבו שלושה חכמים: רב נחמן, עולא ואבימי בן פפי, והצטרף אליהם רבי חייא בן אמי, דנו בשאלה הבאה: 
שכרו לשבור ביין נסך מהו, מי אמרינן כיון דרוצה בקיומו אסור, או דלמא כל למעוטי תיפלה שפיר דמי?
למדנו במשנה כי שכר פועל שהשתכר לעבוד ביין נסך אסור. השאלה הנשאלת היא, האם כאשר הפעולה של השוכר אמורה לקלקל את יין הנסך, האם גם אז שכרו אסור? במקרה המצוין כאן, מדובר כאשר שכרו לשבור את הכדים המכילים יין נסך, כדי שהיין יישפך ויתקלקל. במקרה זה הפועל מאוד רוצה שהכדים יישארו שלמים והיין יישאר בכדים, עד אשר יבצע את ''עבודתו'', ואולי בגלל זה יהיה חייב, או שמא, בגלל שהמטרה היא לקלקל את יין הנסך יהיה מותר?
תשובת רב נחמן, אחד מהחכמים ב'''חבורה'': ישבור ותבא עליו ברכה. לא רק שאין פה שאלה האם אסור או מותר, אלא זו מצווה, ואף יבורך הפועל הנ''ל. הגמרא מוכיחה דין זה מברייתא העוסקת בכלאי זרעים: אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים, אבל עוקרין עמו כדי למעוטי את התיפלה. סברוה הא מני: ר' עקיבא היא דאמר המקיים בכלאים לוקה.
יש איסור לסייע לעבודת כלאיים, גם היא שייכת לגוי. אבל אם העבודה היא לעקור את הכלאיים, במקרה זה מותר, כדי למעט את התִפְלָה (כלאיים מכונה ''תִפְלָה'').
 

מהו המסר?

למדנו היום התלבטות של חכמים האם מותר או אסור, ובסופו של דבר נפסק כי הדבר אף מהווה מצווה ורצוי מאוד לעשות.
גם בנושאים אחרים בחיים אנו לפעמים מתבלטים בין שתי אפשרויות, אך בסופו של דבר הפתרון מגיע מכיוון אחר לגמרי. בכל שאלה בחיים, רצוי מאוד לפתוח את הראש, ולא להינעל בפתרונות המוצעים. בקיצור "חשיבה מחוץ לקופסא".


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]