הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

בשלמא; "מהדר ומסיק"    

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

הוריות ו ע"א

בשלמא לרבי יהודה, משכחת לה להני שנים עשר חטאות - כגון דחטאו שנים עשר שבטים, דמייתו שנים עשר שעירים, אי נמי דחטאו שבעה שבטים ושארא אינך בגרירה,
ולרבי שמעון נמי משכחת לה - כגון דחטאו אחד עשר שבטים, דמייתו אחד עשר שעירים ואידך דב"ד,
אלא לרבי מאיר דאמר: בית דין מביאין ולא צבור, שנים עשר היכי משכחת ליה? כגון דחטאו והדר חטאו והדר חטאו, עד תריסר זימני.

1.
הגמרא מסבירה את העניין של החטאות שהביאו בזמן עזרא ומקשה על רבי מאיר ומיישבת.

2.
לפני הקושיה על רבי מאיר הגמרא מסבירה מדוע על רבי יהודה ועל רבי שמעון לא קשה.

2.1
לא בכל קושיה בש"ס המבנה של הסוגיה הוא באופן כזה, של "בשלמא ל...".

3.
יש אומרים שבדרך כלל כאשר יש מבנה של "בשלמא..." הגמרא פוסקת כצד הזה, ויש אומרים ההיפך.

4.
אלה הפוסקים בסוגייתנו כרבי יהודה יסבירו שמשמעות ה"בשלמא" בסוגייתנו שכך ההלכה, למרות שגם לגבי רבי שמעון יש כעין "בשלמא...".

5.
לגבי רבי שמעון הסגנון הוא: "ורבי שמעון נמי משכחת לה...". ייתכן שסגנון זה "מקביל" ל"בשלמא".

5.1
אבל יתכן להיפך: סגנון זה לא בא לומר שהלכה כמותו [והכוונה לומר שהלכה כרבי יהודה ורבי שמעון באותה נקודה שהם חולקים על רבי מאיר], אלא בא לומר שלפי רבי שמעון חובה להעמיד את המקרה של עזרא באוקימתא מסויימת.
אבל אולי לא יתכן לפרש כך, שהרי גם לגבי רבי יהודה אומרת הגמרא "משכחת לה...".

6.
אולי ניתן למצוא לבעיה זו אסמכתא במקור הבא:
באר שבע מסכת הוריות דף ה עמוד ב:

מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת כיוצא בו א"ר יוסף כו'. סוגיא זו אישתמיטתיה מרש"י במסכת תמורה בפרק יש בקרבנות (טו, ב ד"ה כיוצא בו), דמייתי שם להא שמעתתא דהכא, ופירש רש"י כיוצא בו לא איתפריש היכא קאי עכ"ל. שהרי אתפריש כאן דקאי על הא דדריש רבי שמעון ופר שני שני לעולה מה עולה לא נאכלת כו'.
ותמה אני על התוספות (ד"ה על ע"ז) שכתבו שם על הא דא"ר יהודה אמר שמואל על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו, וז"ל ואתיא כמאן דאמר דאית ליה צבור בעבודה זרה כל שבט ושבט מייתי פר ושעיר ואמטו להכי הביאו שעירי חטאות שנים עשר לי"ב שבטים עכ"ל.
שהרי הגמ' מהדר ומסיק הכא דאתיא אליבא דכולי עלמא,
כדאמר בשלמא לרבי יהודה משכחת לה להני י"ב חטאות כו',
ולרבי שמעון נמי משכחת לה כגון כו',
אלא לרבי מאיר דאמר בית דין מביאין ולא צבור היכי משכחת לה כגון כו':

לענייננו ניתן להסיק כך: תוס' סובר כנראה ש"בשלמא" משמעו שכך ההלכה, ולכן הסביר את דברי שמואל כשיטת רבי יהודה.

7.
ואילו ה"באר שבע" מסביר שהגמרא הרי יישבה את המעשה בעזרא לפי כל שלושת השיטות, ויש להסיק מכך שאין הכרעה בין שלושת השיטות בסוגיה הנוכחית. ויותר מכך הוא טוען [כנראה שלזה הוא מתכוון] שמהעובדה שהגמרא משתדלת ליישב לפי כולם - "מהדר ומסיק " - משמע שאינה מכריעה דווקא כרבי יהודה [אף על פי, שכנראה, לשיטתו ההסבר בעזרא פשוט יותר].