הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תיקו"     

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

הוריות ז ע"ב

פשיטא, הוא בחלב והן בעבודת כוכבים - חטא בפני עצמו הוא, דהא חלוקין בטעמייהו וחלוקין בקרבנות, דהוא בפר והן בפר ושעיר, דהא קא מייתו הני שעיר והוא לא מייתי, וכל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב, דחלוקין בקרבנותיהן [לגמרי], דהוא שעירה ואינהו פר,
אלא הוא בחלב המכסה את הקרב והן בחלב שעל הדקין, מהו?
מי אמרינן: אף על גב דקרבנן שוה, כיון דמתרי קראי קאתו הא פליגין בטעמייהו,
או דלמא שם חלב אחד הוא?
אם תמצא לומר שם חלב אחד הוא, הוא בחלב והן בדם, מהו?
מי אמרינן: בטעמייהו הא פליגין, או דלמא כיון דשוין בקרבן בתר קרבן אזלינן?
תיקו.

1.
הגמרא מעוררת בעיה כאשר הכהן המשוח הורה לעצמו דין ובית הדין הורו דין, איזה קרבן יביא הכהן המשוח.

2.
והגמרא לא פושטת את הבעיה ומסכמת "תיקו".

3.
לכאורה אין הכהן יכול להביא קרבן בפני עצמו מכיון שיש צד בגמרא שמתכפר בקרבן הציבור הרי שקרבנו חולין ואסור להביאו לעזרה.

4.
הרמב"ם הכריע שהכהן כן מביא פר לעמו ואינו מתכפר עם בית הדין.

4.1
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד פד.

5.
אחד התרוצים הוא שספק זה בגמרא נפשט במקום אחר.

6.
לפי זה יוצא, שה"תיקו" בסוגייתנו מתאים רק לסוגיה המדוברת, ואין זו מסקנה סופית של רב אשי, עורך הגמרא.
כלומר, מי שכתב את ה"תיקו" היה חכם בבית המדרש שדן בסוגיה הספציפית ולא הכריע מבחינת הש"ס כולו.

7.
אמנם יש אומרים, שפסק הרמב"ם מתאים אך היתה לו גירסא שונה בהבאת הדברים, והוא פוסק תמיד כ"אם תמצא לומר". לפי זה יש לומר, שבאמת ה"תיקו" כן מהווה מסקנה סופית של עורך הגמרא שנשאר בספק, ואין הכרח לדברינו לעיל בסעיף 6.