סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים ראשונים; "גברא אגברא קרמית"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

הוריות ט ע"ב


תני תנא קמיה דרב ששת: אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו.
א"ל: דאמר לך מני? ר"א היא, דאמר: הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה מייתי נשיא שעיר עליה,
והא"ר יוחנן: מודה ר' אליעזר שאין מביא אשם תלוי! קשיא.

1.
[כיצד הגמרא מקשה מדברי רבי יוחנן על דברי התלמיד ששנה לפני רב ששת? אולי הוא חולק על רבי יוחנן.

2.
התרוצים האפשריים [ראה "מתיבתא", הערה כא]

2.1
רב ששת ידע שדינו של רבי יוחנן מוסכמת בבית המדרש.

2.2
לפעמים מקשים על אמוראים אחרונים מדברי אמוראים ראשונים

2.3
כיון שיש ספק בדברי רבי אליעזר אין להרבות מחלוקת...

3.
שני התירוצים הראשונים הם כלליים. התרוץ הראשון - לעיל בסעיף 2.1 - יכול לשמש כפתרון להרבה מקומות בש"ס שמקשים מאמורא על אמורא ולא מקבלים את הכלל הפשוט שאמורא יכול לחלוק על אמורא אחר ["גברא אגברא קרמית?"]. ואז נאמר שהדין של האמורא שממנו מקשים היו מוסכמים בבית המדרש, ולכן הם נחשבים כבעלי סמכות עדיפה על פני זו של האמורא האחר.

4.
התרוץ השני - עילבסעיף 2.2 - דורש הסבר. האם כוונת הכלל הוא שאמוראים ראשונים תמיד הם בעלי סמכות עדיפה [למרות שדבריהם לא היו ברמה של "התקבלו בבית המדרש"]? או אולי הכוונה לאמוראים מסויימים דווקא?

4.1.
נראה לי כאפשרות השניה. אמוראים מסויימים קיבלו מעמד "גבוה" יותר מאמוראים אחרים, ולכן ניתן היה להקשות מדבריהם על אחרים. יש לציין שהחלוקה של האמוראים ל"אמוראים ראשונים" ו"אמוראים אחרונים" מאד מקובלת לעניין של "הלכה כבתראי", כאשר תלמיד חולק על רבו [ה"גבול" בין התקופות הוא תקופת אביי ורבא, ויש אומרים, שאביי ורבא שייכים לתקופה הראשונה, ויש אומרים שלתקופה האחרונה]

5.
אם נצרף את התרוץ הראשון עם השני, הרי ניתן לומר שדברי האמוראים הראשונים התקבלו בבתי המדרש ו"הפכו" להלכה מחייבת.

5.1
ונראה להוסיף, שלגבי רבי יוחנן בודאי שהדברים נכונים. רבי יוחנן היה ממעבירי השמועה ומתלמידי רבי יהודה הנשיא והוא זה שמסר את כללי הפסיקה של רבי יהודה הנשיא. עד כדי כך מעמדו של רבי יוחנן "בכיר" שיש אומרים שדרגתו כדרגת רב "תנא הוא - ופליג".

5.2
באופן ספציפי לסוגייתנו ניתן לומר, שרב ששת היה תלמידו של רבי יוחנן, ולכן מי שאמר לפניו דבר הלכה היה חייב מצידו להתאימו לדעת רבו – רבי יוחנן.

5.2.1
אמנם יש אומרים, שהכלל הוא שבמחלוקת רבי יוחנן ורב ששת - הלכה כרב ששת ["הלכה כבתראי"] למרות שרב ששת היה תלמידו של רבי יוחנן [ על פי "יד מלאכי", כלל קסז].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר