יחס לחוטא / רפי זברגר

הוריות ט ע"ב 

הקדמה

בשלהי הדף אנו מתחילים פרק שלישי ''כהן משיח''. הפרק ממשיך את שהתחלנו בפרק הקודם, ועוסק בקרבנות כהן משיח ונשיא אשר חטאו. המשנה עוסקת בשינויי סטטוס של כהן משיח ונשיא משלב החטא עד לשלב הבאת הקרבנות. 
נזכיר את קרבנותיהם המיוחדים: כהן אשר נמשח בשמן המשחה, מכונה ''כהן משיח'' וחייב להביא פר לחטאת, כאשר התיר בשוגג על מעשה אסור ובסופו של דבר גם עבר על האיסור בשוגג. לעומתו, נשיא, הוא מלך שעבר בשוגג על איסור, שאם היה עובר אותו במזיד היה מתחייב כרת, ובמעשה זה מתחייב להקריב קרבן שעיר לחטאת.
 

הנושא

המשנה מתחלקת לשני קטעים, כאשר כל קטע מתאר גם כהן משיח וגם נשיא:
1. כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו, וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו - כהן משיח מביא פר והנשיא מביא שעיר. 
אם כהן משיח חטא או נשא חטא (כמתואר בהקדמה), ועד שהספיקו להביא את קרבנם, כבר לא כיהנו בתפקידם, למרות זאת פוסקת המשנה, כי קרבנם לא משתנה מן הדין המקורי. כהן משיח (בדימוס) מביא פר לחטאת, וכן נשיא (בדימוס) מביא שעיר לחטאתו. 
2. משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא - כהן משיח מביא פר, והנשיא כהדיוט:
אם כהן משיח או נשיא חטאו לאחר שכבר "ירדו מתפקידם", אזי יש ביניהם הבדל בדין. כהן משיח עדיין מתחייב להביא פר לחטאת, כאילו שהוא חטא בעודו ממלא תפקידו, לעומת הנשיא חייב להביא כשבה או שעירה, חיוב אשר חל על ''אדם מן השורה'' (שאינו כהן משוח ואינו נשיא) אשר חוטא בחטא שבמזיד מחייב כרת. 
ה''מאירי'' מסביר את דין כהן משוח אשר חטא לאחר שירד מתפקידו, בכך שבכל אופן נשארת בו ''קדושת כהן גדול'' הנובעת ממשיחתו בשמן המשחה, למרות שכבר אינו מתפקד בפועל. 
ניתן להבחין בין שני מצבים, אם הכהן המשוח עזב את תפקידו בגלל שהכהן הגדול הרגיל חזר לתפקיד, אזי ''יש מצב'' שכהן משוח זה יחזור שוב למלא תפקיד. לעומת כהן משוח אשר ''יצא לפנסיה קבועה'' בגלל גיל, או מום קבוע המונע ממנו לחזור ולתפקד ככהן גדול. החידוש של המשנה, לפי פירושו המאירי, שגם במקרה השני, בו ''אין מצב'' שהכהן המשוח יחזור לתפקידו, גם במקרה זה, אם הוא חטא בהתאם לכללים המתוארים בהקדמה, הוא חייב להביא פר כהן משוח, כאילו שהוא חטא בעודו בתפקידו. 
 

מהו המסר?

הסבר המאירי במשנה, מלמד אותנו כיצד להתייחס לאדם לאחר שעבר מתפקידו, או לאחר שחטא. אין אנו מורידים ממנו לגמרי את ''תיאורי התפקיד'' אותו הוא מילא, אלא באופנים מסוימים, הוא ממשיך לקבל אותן חובות וזכויות כאילו היה בתפקיד. אם נלמד מסר זה גם לתחומים אחרים, כגון כיצד להתייחס לילד אשר חטא, או אפילו לאדם מבוגר שחטא.
אנו לא מסירים ממנו את כל התיאורים ותפקידים אותם מילא לפני כן, אלא מנסים לשמר אותם גם לאחר החטא.
אמנם המאירי הסביר זאת ביחס לכהן משיח עקב ''קדושת הכהן הגדול'' הממשיכה לחול גם עם סיום תפקידו, אך ניתן לומר כי גם כל ילד, או אדם מבוגר לאחר שחטאו, הם ממשיכים להיות אותו בן אדם כמו קודם, עם ''לכלוך מסוים שצריך לנקותו", אך האישיות הבסיסית ממשיכה להיות קיימת גם לאחר החטא.
נשים לב למסר זה, ונשתדל להמשיך לכבד, להוקיר ולהתייחס בצורה יפה גם לילד אשר מעד וחטא, בתקווה ובתפילה שיחזור לתפקוד מלא ותקין וישוב למצבו בטרם נפילה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]