הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי "תיקן" את העונש על רבי מאיר; "אמרו משום רבי מאיר"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
הוריות יד ע"א
... אסיקו לרבי מאיר אחרים, ולר' נתן - יש אומרים.
אחוו להו בחלמייהו זילו פייסוהו [לרבן שמעון ב"ג],
רבי נתן אזל, רבי מאיר לא אזל,
אמר: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.
כי אזל רבי נתן, אמר ליה רשב"ג: נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב ב"ד, שויניך נמי נשיא?
מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה,
אחרים אומרים: אילו היה תמורה לא היה קרב.
אמר לו: מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים?
אמר ליה: בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך.
אמר ליה: +קהלת ט+ גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה!
אמר ליה: +תהלים ט+ האויב תמו חרבות לנצח.
אמר ליה: הני מלי היכא דאהנו מעשייהו,
רבנן לא אהנו מעשייהו!
הדר אתני ליה, אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב.
מבנה הסוגיה:
1.
אסיקו לרבי מאיר אחרים, ולר' נתן - יש אומרים.
מהדף הקודם: רשב"ג העניש את רבי מאיר ואת רבי נתן על כך שחשד בהם שלא מכבדים אותו כראוי לגדול הדור ולראש החכמים. הוא קבע שמאותו אירוע יש לשנות את שמם [לפעמים] כאשר מצטטים את דבריהם [ראה מה שכתבנו לעיל על דף יג].
2.
אחוו להו בחלמייהו זילו פייסוהו [לרבן שמעון ב"ג],
רבי נתן אזל, רבי מאיר לא אזל,
בהוראת חלום רבי נתן ביקש סליחה מרשב"ג ואילו רבי מאיר לא חזר בו!
2.1
נימוקו של רבי מאיר:
אמר: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.
אין לנהוג לפי הוראת חלום.
2.1.1
אבל מדוע רבי מאיר לא רצה לבקש סליחה מכח זה שפגע בכבודו של הנשיא.
2.1.2
אולי יש לומר, שרבי מאיר סבר שבענייני כבוד ראוי שלכל גדולי הדור יהיה מעמד שווה!
3.
כי אזל רבי נתן, אמר ליה רשב"ג: נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב ב"ד, שויניך נמי נשיא?
רשב"ג שאל את רבי נתן מדוע הוא רצה להיות בעצמו נשיא ולהדיח את רשב"ג.
3.1
הגמרא לא מביאה את תגובת רבי נתן. כנראה, שמוכח מכאן שרבי נתן חזר בו לגמרי.
4.
ההשלכות של האירוע בדף הקודם:
מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה,
אחרים אומרים: אילו היה תמורה
לא היה קרב.
"רבי" מכנה את רבי מאיר כ"אחרים" לפי מה שנקבע לעיל בסעיף 1.
4.1
קצת קשה, מדוע "רבי" שנה "אחרים" דווקא בסוגיה זו. אולי, כי זו הסוגיה שנלמדה בבית המדרש מייד אחרי שרשב"ג שינה את שמו של רבי מאיר ל"אחרים".
5.
בנו של "רבי" מנסה לשכנע את אביו שלא להעניש את רבי נתן
אמר לו: מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים?
5.1
כיצד רבי שמעון ברבי רצה לבטל את החלטתו של זקנו - רשב"ג?
5.2
אולי ניתן לשנות את החלטתו של רשב"ג כי מדובר בשלב בו "רבי" ערך את המשניות, ולא בציטוט דברי רבי מאיר בבית המדרש בלימוד על פה!
6.
תשובת "רבי":
אמר ליה: בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך.
גם מעמדו של "רבי" עצמו היה נפגע אם היה נפגע כבודו של רשב"ג [אולי הכוונה היא, שכבודו של רשב"ג היה נפגע מכך שיבטלו את גזרתו על רבי מאיר].
7.
אמר ליה: +קהלת ט+ גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה!
רבי שמעון סובר שאחרי מיתת החכמים - רשב"ג ורבי מאיר - ראוי לסלוח!
8.
תגובת "רבי":
אמר ליה: +תהלים ט+ האויב תמו חרבות לנצח.
גם אחרי מיתת המעורבים אין לשנות את ה"עונש" [אולי מכיון שרבי מאיר לא ביקש סליחה מרשב"ג אחרי שחברו רבי נתן כן ביקש סליחה].
9.
תגובת רבי שמעון ברבי:
אמר ליה: הני מלי היכא דאהנו מעשייהו,
רבנן לא אהנו מעשייהו!
בכל זאת יש לסלוח לרבי מאיר אחרי שרצונו להוריד את רשב"ג מנשיאותו לא צלח - "לא אהנו מעשייהו".
10.
"רבי" "תיקן" את העונש שאביו - רשב"ג - הטיל על רבי מאיר:
הדר אתני ליה, אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב.
11.
וכך אמנם נשנה בסוגיה עצמה:
משנה מסכת בכורות פרק ט משנה ח:
[*] יצאו שנים כאחד מונה אותן שנים שנים מנאן אחד תשיעי ועשירי מקולקלין יצאו תשיעי ועשירי כאחת תשיעי ועשירי מקולקלין קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה דברי רבי מאיר אמר רבי יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה
אמרו משום רבי מאיר אילו היה תמורה לא היה קרב קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי אין אחד עשר מקודש זה הכלל כל שלא נעקר שם עשירי ממנו אין אחד עשר מקודש:
12.
קביעת רבא:
אמר רבא: אפילו רבי דענוותנא הוא, תנא אמרו משום ר"מ, אמר ר"מ לא אמר.
כנראה, שהכוונה היא, ש"רבי" היה עניו מאד בכבוד עצמו, אבל במקרה שבסוגייתנו הוא לא חזר בו לגמרי מפני שהקפיד על כבוד ההנהגה.
12.1
וזה קשור למסכת הוריות [סיום המסכת] שמודגשים בה תפקידיהם של מנהיגי הקהל - מלך; כהן גדול ועוד.
13.
ראה מה שכתבתי על מסכת בכורות דף ס:
הערה: מספרי ההערות על פי רצף סוגייתנו - מסכת הוריות דף יד.
14.
בגמרא:
מתני'. יצאו שנים כאחת - מונה אותם שנים שנים; מנאן אחד - תשיעי ועשירי מקולקלין. קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי - שלשתן מקודשין, התשיעי - נאכל במומו, והעשירי - מעשר, ואחד עשר קרב שלמים, ועושה תמורה - דברי ר' מאיר, א"ר יהודה: וכי יש תמורה עושה תמורה? אמרו משום ר"מ: אילו היה תמורה - לא היה קרב. קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי - אין אחד עשר מקודש. זה הכלל: כל שלא נעקר שם עשירי ממנו - אין אחד עשר מקודש
15.
בדרך כלל נאמר בש"ס על אמוראים מסויימים שאמרו "משום רבי מאיר" [ומשמעות הביטוי "משום", שאותם אמוראים לא הכירו את רבי מאיר כי חיו בדורות שלאחריו], אולם יש גם תנאים שאמרו "משום רבי מאיר", ואף כאלה שהכירוהו. [ובמקרים אלה משמעות הביטוי "משום" איננה מבטאת שלא הכירו את רבי מאיר, אלא "רק" שלא שמעו ממנו ישירות אפילו אם חיו בדורו].
15.1
הביטוי כבמשנתנו "אמרו משום רבי מאיר" - 4 מופעים בש"ס, וכולם קשורים למשנתנו!
16.
מהי המשמעות של הביטוי הזה במשנתנו, ובעיקר אחרי שבתחילת המשנה נאמר כבר "דברי רבי מאיר", ואחרי שרבי יהודה הקשה עליו היה צריך לנסח במשנה: "אמר לו רבי מאיר..."
17.
ראה "מתיבתא", הערה כא בשם "הגהות בית שאול" על המשנה – פרק ט, משנה ח, [מודפס במשניות "זכר חנוך", הגהות וחידושים, עמוד תפג]. מפאת חשיבות הדברים אצטט את דבריו:
"אמרו משום רבי מאיר...תמיהני דלעיל מיניה באותה משנה שנו 'דברי רבי מאיר' ותיכף אח"כ שנו 'אמרו משום ר"מ'.
וביותר יפלא דבהוריות [יג עמוד ב] תני בתחילה 'אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב' ואח"כ 'א"ל ר"ש בני מי הם הללו וכו'' חזר בו רבי ואמר אמרו משום ר"מ', והלא דבר הוא.
הוא מקשה מדוע מובא במשנה גם "רבי מאיר" וגם "אמרו משום רבי מאיר".
17.1
ניתן לומר, שהחלק השני במשנתנו [במסכת בכורות] הם דברים שאמר רבי מאיר אחרי קרות המעשה בסוגייתנו - במסכת הוריות דף יג. וכפי שהסברנו לעיל - מסכת הוריות דף יג - שכל מקום שנאמר על רבי מאיר "אחרים" קרה אחרי קרות הסיפור בסויה במסכת הוריות.
18.
המשך דבריו:
והנראה בזה דהנה הרי"ף בשבת פרק כל הכלים כתב דכל מקום ששנה דברי רבי מאיר אין הלכה כמותו רק כרבי יהודה וכל מקום ששנה דברי התנא קמא בסתם – הלכה כמותו, עיין שם.
רי"ף מסכת שבת דף מח עמוד ב:
דהלכתא כרבי יהודה דקי"ל ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ומסתברא לן ה"מ היכא דפליג בהדיא אבל היכא דדברי רבי מאיר סתם ור' יהודה הוא דפליג בהדיא לא אמרינן ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה אלא הלכתא כסתם ואע"ג דאפליגו בהדיא בברייתא כיון דסתם לן תנא כר"מ הלכה כר"מ ולא חיישינן למחלוקת דברייתא:
[הערה שלי: כאן הרי"ף קורא ל"תנא קמא" בכינוי "סתם"]
וטעם הדבר [כאן הוא מסביר את הכלל של הרי"ף] נראה לענ"ד דרבי [רבי יהודה הנשיא] לא רצה להזכיר רבי מאיר כשמו כדאמר בהוריות שם, ולכך כל דאין הלכה כמותו תני 'דברי רבי מאיר' להורות שאין הלכה כמותו, אבל במקום דהלכה כמותו שנאו בסתם ולא רצה להזכירו בשמו כך נלענ"ד דבר חדש.
ומעתה במה דאמר רבי מאיר שעושה תמורה בזה אין הלכה כרבי מאיר ולכך שנה 'דברי רבי מאיר' כדי להורות דאין הלכה כרבי מאיר, אבל מה דאמר 'אילו היה תמורה לא היה קרב' זה אמת דתמורת בכור אינה קריבה... ולפי זה נמצא דמה שהלכה כדברי רבי מאיר דאם היתה תמורה אינה קריבה בתחילה לא רצו להזכיר בשמו של רבי מאיר כלל ואף אחר שחזר בו הזכיר 'אמרו משום רבי מאיר' להורות דנהי דדינו אמת דתמורה אינה קריבה, אבל מכל מקום כאן הלכה כרבי יהודה דקריבה שלמים כדיליף מקרא...
מסך כל דבריו יוצא כך:
הלשון "דברי רבי מאיר" [דווקא במשנה] משמעו - שאין הלכה כמותו אם בהמשך מוזכר רבי יהודה [ולא מובן לי מה יענה במקום שהחולק על "דברי רבי מאיר" הוא לא דווקא רבי יהודה].
18.1
וכשהלכה היא כן כרבי מאיר הרי שרבי יהודה הנשיא כתב את דעת רבי מאיר כ"סתם משנה" [על פי הכלל "סתם משנה רבי מאיר"], או כ"תנא קמא" - בלי להזכיר את שמו.
18.2
ולכן במשנה במסכת בכורות יש מצב מיוחד: דברי רבי מאיר מוזכרים כ"אמרו משום רבי מאיר" כדי ללמדנו שני דברים:
18.2.1
דברי רבי מאיר כשלעצמם נכונים באופן עקרוני, ולכן לא כתוב "דברי רבי מאיר".
18.2.2
הלכה למעשה דווקא כרבי יהודה מהטעם שיש דרשה מפסוק, ולכן דברי רבי מאיר אלה לא נאמרו ב"סתם".
19.
נראה לי לומר "חידוש": דברי רבי מאיר בסיפא במשנה במסכת בכורות נאמרו בנוסח מיוחד "אמרו משום רבי מאיר" ללמדנו ש"רבי" חזר בו וקבע שאין הלכה כרבי מאיר באותה משנה, והוא מדגיש זאת בכך שהוא הסכים - לאחר בקשת בנו - לשנות את שמו של רבי מאיר מ"אחרים" ל"אמרו משום רבי מאיר" - כמתואר במסכת הוריות דף יד.
