הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

לימא מסייע

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים לה ע"א

גמ'. אמר רבי אלעזר: פיגל בזבח נתפגל השליל, בשליל - לא נתפגל הזבח; פיגל באלל נתפגלה מוראה, במוראה - לא נתפגל אלל; פיגל באימורין נתפגלו פרים, בפרים - לא נתפגלו אימורים.
לימא מסייע ליה: ושוים, שאם חישב באכילת פרים ובשריפתן - לא עשה ולא כלום;
מאי לאו הא חישב באימורים נתפגלו פרים! לא,
הא חישב באימורין - נתפגלו אימורין עצמן.

1.
הגמרא מביאה סיוע לדברי רבי אלעזר ואחר כך דוחה את הסיוע.

2.
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:

שלה. לימא מסייע ליה. זה לשון מהר"י קארו (בכללי הגמרא הנוספים אות ל'), כשאומר התלמוד לימא מסייע ליה ודחי כו',
שנראה כאילו היא קושיא גדולה ומשתדל לסלקה מעליו.
ויש לתמוה דאדרבא, הוי ליה לשמוח בסיוע שמביא לו ולהחזיק בו.
ויש לומר שכשאומר לימא מסייע ליה, הוא מקשה לבעל המאמר, שמאחר שדבר זה מפורש במשנה או בברייתא, אם כן מאי קא משמע לן,
ומשני דמתניתין הוה אפשר לדחויה ולפרשה בגוונא אחרינא, קא משמע לן.
ועוד יש לומר, דכשאומר לימא מסייע ליה, היינו לומר דתקשי לבר פלוגתיה, ודחי דבר פלוגתיה יתרץ המשנה או הברייתא בענין דלא תקשי ליה.
ואל יקשה בעיניך דרך הראשון, שנראה מהלשון שהוא (סייע ליה) [סיוע לזה], ואני אומר שהוא קושיא, דאשכחן דכוותה בפרק קמא דחולין (כ ב), אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה... וכן נראה שהוא דעת הר"ן ז"ל, שכתב בפרק הזהב (בבא מציעא נב ב), אהא דאמרינן מסייע לחזקיה, דאי אמתניתין קאי, תקשי, וכי מתניתא אתא לאשמועינן.
ויש מקומות שנראה שאין לפרשם אלא בדרך ראשון, שאומר אמורא שום מאמר ואין חולק עליו, ואומר נימא מסייע ליה.

מהשל"ה משמע שלא מבחין בין "לימא מסייע" ל"נימא מסייע".

3.
והוא מביא שני הסברים למונחים אלה:

3.1
אין זו הוכחה אלא דווקא קושיה: אם אמורא אומר דבר שמפורש במשנה מה הוא בא לחדש?

3.2
אין זו קושיה על בעל המאמר אלא דווקא על מי שחולק עליו.

3.3
הפרוש השני לא מתאים בסוגייתנו מפני שאין כאן מחלוקת אמוראים שהרי דברי רבי אלעזר עומדים בפני עצמם.

3.4
לגבי הפרוש הראשון יש להעיר: ההוכחה מהברייתא איננה מפורשת אלא היא על ידי דיוק שבא לידי ביטוי בביטוי "מאי לאו...", ובאמת כך הגמרא דוחה את ההוכחה, שניתן לדייק באופן שונה...

4.
ונעיין עוד: "לימא מסייע" [מורחב]– "כתבי העילוי מראקוב קפלן, עמוד לב:

"... אכן יש לומר דהוקשה לו לרש"י בגירסא דידן, מה שמביאים סייעתא מדברי חד מאן דאמר, בה בשעה שיש חולקים עליו. ועמדו על כך בספר הכללים "הליכות אלי", סי' תקס"ה וסי' תשי"ט (מובא ב"קיצור כללי התלמוד לריא"ל מפפד"מ), דאין לומר "מסייע לר' פלוני" במילתא דהוי פלוגתא דתנאי, דאי חד חנא מסייעו - אידך פליג עליה, וכן הוא גם לגבי "תניא כותיה דפלוני".
ועוד יש לומר בטעמו של רש"י ז"ל, שלא קיים גירסא דידן משום דמלשון "הלכה מציע את המשנה" דנקט בה ר' אלעאי,
משמע שדבריו מוסבים על הברייתא דלעיל והוא בא לפסוק הלכה כחד מאן דאמר מן החולקים בה. ואילו לשון "מסייע ליה" שייך רק לגבי דבר שנאמר מתחילה באופן בלתי תלוי ורק אח"כ נתגלה מקור קדמון המסייע לו, אבל לא לגבי דבר שנאמר מעיקרא על יסוד המקור הקדמון...."

משמע מדבריו:
4.1
הביטוי " תניא כוותיה..." - גם כשיש מחלוקת בברייתא. ואילו "מסייע" – כאשר אין מחלוקת תנאים בנידון.

4.2
"מסייע" – כאשר דברי האמורא נאמרו על ידי אותו אמורא מעצמו בלבד, והוא לא הכיר ולא הסתמך על הברייתא.

5.
לעניין סוגייתנו כוונת הגמרא בביטוי "לימא מסייע" היא לומר שרבי אלעזר לא הכיר את הברייתא ואמר את הדין מעצמו.

6.
לפי הנ"ל אפשר לומר שאת הביטוי "לימא מסייע" אמר "עורך הגמרא" ולא נאמר בבית המדרש על ידי אחד החכמים.

6.1
ואולי ניתן לומר שכן נאמר בבית המדרש על ידי אחד הלומדים ש"גילה" ברייתא כדברי רבי אלעזר [בין אם רבי אלעזר שמע זאת בבית המדרש ובין אם לאו].