הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי עקיבא מחבירו; התנגשות בין כללי פסיקה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים לז ע"א

...סבר לה כר' עקיבא, דאמר: לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה, דתנן: ברך ברכת הפסח פטר את של זבח, של זבח - לא פטר את הפסח, דברי ר' ישמעאל; רבי עקיבא אומר לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו...

1.
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ח הלכה ז:

ואחר כך מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הזבח ואוכל מבשר חגיגת ארבעה עשר תחלה, ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הפסח ואוכל מגופו של פסח, ולא ברכת הפסח פוטרת של זבח ולא של זבח פוטרת של פסח.

במחלוקת זו הרמב"ם פוסק כרבי עקיבא.

2.
לחם משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק ה:

ונראה לע"ד להעמיד דברי רבינו ז"ל דמשום דקשיא ליה הלכתא אהילכתא
דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו וא"כ משמע דהלכתא כר"ע בההיא דפליג עליה ר' ישמעאל גבי ברכת פסח וזבח בפסחים דף פ"ח) דפריך מברייתא זו דכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא
וכיון דסתמא דגמרא פריך ממלתיה משמע דהלכתא היא
לכך פירש רבינו דסוגיא דפסחים אית ליה דר"ע לא פליג אההיא ברייתא ומה שאמר שאינו פוטר לא של זבח לפסח ולא של פסח לזבח משום דכיון דלכתחילה מיהא צריך ליתן זה בזריקה וזה בשפיכה ואין העבודות דומות לכך ראוי שלא לפטור ברכה של זו לזו ושל זו לזו ...

ה"לחם משנה" מציג סתירה של כללי פסיקה.
מצד אחד במחלוקת המובאת בסוגייתנו בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל ההלכה צריכה להיקבע כרבי עקיבא - שאין ברכת הפסח פוטרת את ברכת הזבח - מפני הכלל "הלכה כרבי עקיבא מחברו".

2.1
ומצד שני, הגמרא במסכת פסחים דף פט עמוד א קובעת בפשטות ש"הניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא".
ולפי הקשר בין שני הנושאים בסוגייתנו [ראה בקטע הגמרא] יוצא שהגמרא, שם, בפסחים, איננה לפי רבי עקיבא כאן בסוגייתנו.

2.2
ומכיון שהגמרא בפסחים נוקטת כך בפשיטות [על סמך ברייתא, ולא מביאה זאת כמחלוקת] משמע שכך ההלכה.

3.
והוא מיישב את דברי רבי עקיבא, שרבי עקיבא יכול ל"הסתדר" עם הסוגיה במסכת פסחים ואין סתירה בהכרח בין שתי הסוגיות.

4.
ראה בהרחבה רבה על כל פסיקות הרמב"ם במחלוקות שבסוגייתנו, ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", ויש מחלוקות רבות בין כל מפרשי הרמב"ם בסוגיה זו.

5.
פרשנים אחרים טוענים שיש כאן מחלוקת סוגיות.

6.
מהדיון בנושא זה ניתן להפיק כלל מעניין: כאשר יש סתירה בין כלל ספציפי, כמו: "הלכה כרבי עקיבא מחברו" לכלל כללי, כמו: הלכה כדעה ש"סוגיה כוותיה", הכלל המכריע הוא הכלל הכללי!

ולכן - לפי קושיית ה"לחם משנה" - לא היה צריך לפסוק כרבי עקיבא, מפני שכך משמע מהסוגיה בפסחים. ויש להכריע כמשתמע מאותה סוגיה על פי הכלל הכללי שהלכה כשיטה שעליה נקבע "סוגיה כוותיה"!