סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1099

"תקוע אלפא לשמן"

מנחות פה ע"ב

כאשר היו צריכים שמן לצורך בית המקדש בין למאור ובין למנחות היו משתמשים במקום שנקרא תקוע משום שהזיתים בתקוע היו הזיתים המשובחים ביותר בכל ארץ ישראל, ומשם היו מביאים שמן. בהמשך מונה המשנה את הדרגות של השמן מלמעלה למטה, ובסוף המשנה נאמר כך: "אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר", בדף פ"ו מסבירה הגמ': "מאי אנפקטן אמר רבי יהודה שמן זית שלא הביא שליש". מדובר בזית כזה שעדיין לא הגיע לשלב של שליש גידולו, כאשר מוציאים שמן מן הזית הזה הרי השמן נקרא שמן אנפקטן בדיעבד הוא כשר למנורה. הגאון החריף רבי יוסף רז'ין מרוגטשוב בספרו "צפנת פענח" על הרמב"ם בהל' מתנות עניים בפ"ב מקשה קושי' מענינת מכח דברי גמרא אלו, ידוע שכאשר החשמונאים נצחו את היוונים לא נמצא שמן טהור אלא אך ורק פח אחד של שמן, כל השמנים האחרים היו טמאים. הראשונים תמהים מדוע לא הוציאו מיד בו ביום שמן נוסף טהור מזיתים בכדי לקיים את מצות הדלקת המנורה. רוב הראשונים סבורים שהחשמונאים וכך גם רוב עמ"י היה במצב של טומאה ממת ולקח 7 ימים לציבור להטהר מטמאת מת ע"י הזאת שלישי ושביעי, ולכן לא היה שמן טהור להדליק בבית המקדש, שואל ע"כ הגאון מרוגטשוב הרמב"ם פוסק להדיא בפרק י"ד מאיסורי מזבח שניתן להדליק במנורה משמן של זית שלא הביא שליש, והנה בהל' טומאת אוכלים בפ"א הל' ה' כתב הרמבם כך "זיתים וענבים שלא הביאו שליש, משקים היוצאים מהם אינם מכשירים ואינם מקבלים טומאה אלא הם טהורים לעולם.

שואל א"כ הגאון מרוגטשוב מדוע היו צריכים להגיע לאופן ניסי, יכלו לקחת זיתים שלא הביאו שליש ומהם להוציא שמן שהוא כשר למנורה, והשמן הזה אינו מקבל טומאה, כך שלמרות שהם היו טמאי מת לא תהיה שום בעיה שהשמן יבוא במגע איתם, השמן ישאר טהור, ניתן יהיה להדליק בבית המקדש בשמן טהור, ומדוע אנו צריכים להגיע לנס. הגאון מרוגטשוב נשאר על קושייתו בצ"ע.

ניתן אולי ליישב את הקו' בצורה פשוטה נאמר במש' במס' תענית שהמסיק זיתים האחרון הוא בכ"ג בחשון, בחנוכה לא נמצא בשום מקום על שום עץ זית בא"י זית במצב שטרם הביא שליש גידולו, העצים נמצאים בכסלו במצב של שלכת ורק לקראת הקיץ מתחיל הזית לצאת מן הפרח, כך שלא היה אפשרות להוריד מעצי הזית בכ"ה בכסלו זיתים במצב שלא הביאו שליש, ולא מסתבר שאנשים אגרו בתלוש זיתים במצב שלא הביאו שליש, בדרך כלל משאירים את הזיתים על העץ עד שהוא מבשיל כדי שיהיה אפשר להפיק ממנו את מלוא התועלת, כך שמבחינה פרטית יתכן שלא ניתן היה להשתמש בעצת הגאון.

(האדמו"ר מטאלנא)