גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף קל"ג, מדור "עלי הדף"
מסכת מנחות
דף סה ע"א-ע"ב

ביאור וויכוחם של חכמי ישראל והכופרים במשנת רבינו ה'חתם סופר' בענין קביעת חג העצרת

חכמינו ז"ל לימדונו שמה שאמרה התורה (ויקרא כג, טו): "וספרתם לכם ממחרת השבת", הכוונה היא, על מחרת יו"ט ראשון של פסח, וכפי שהענין בא בארוכה במכילתין (דף סה), שהפסוק אינו מתפרש כפשוטו - 'ממחרת שבת בראשית', וכתוצאה מכך נקבע חג העצרת ליום החמישים מהתחלת ספירת העומר. לעומתם אמרו הבייסותים: 'עצרת אחר השבת', וטענו שהפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת" מתפרש כפשוטו, והספירה מתחילה תמיד ביום הראשון בשבוע, והקרבת העומר צריכה להיות תמיד ביום זה, וממילא גם "ממחרת השבת השביעית" מתפרש כפשוטו, וחג השבועות חל תמיד ביום הראשון בשבוע.

עומק וויכוחם של חכמי ישראל והצדוקים בדבר זה מתפרש יפה בדברי רבינו ה'חתם סופר' זי"ע, וכה כתב בתשובותיו (או"ח סי' קמא): "בחידושי אגדה שלי אמרתי, מה שמסרו הבייתוסים נפשם על עצרת אחר שבת דוקא, דלכאורה החוש מכחיש שלא נחוג שום חג ביום מתן תורתינו, וכי יציאת מצרים וענני כבוד עדיפה ממתן תורה, אי אמרת בשלמא ממחרת יו"ט א' של פסח, נמצא, נהי בתורה לא הוזכר ממתן תורה אלא יום הבכורים, מכל מקום ממילא על פי חשבון יארע זה בזמן יום מימי מתן תורה, ותו לא צריכא יום טוב אחר, אבל לבייתוסים קשה. ויש לומר, הואיל וקבלת תורה הי' באונס וכפיית הר (עי' שבת פח.) לא שייך למיעבד יום טוב, והנה הראשונים (ראה מדרש תנחומא פר' נח) כתבו דהאונס היה על קבלת תורה שבעל פה, אבל תורה שבכתב קבלו בשמחה - בהקדמת 'נעשה' ל'נשמע', ואם כן הדרה קושיא לדוכתא למה לא נעשה יו"ט על תורה שבכתב עכ"פ, אלא על כרחך דלא כבייתוסים, ואמנם המכחישים תורה שבעל פה - סבירא להו הכפייה היה על תורה שבכתב, אם כן עצרת אחר שבת בראשית, ואפילו הכי לא קשה כנ"ל".

הדברים מובאים ביתר אריכות ב'תורת משה' בפרשת אמור (ד"ה ממחרת השבת): "הצדוקים התאמצו בכל יכלתם לפרש 'ממחרת השבת' - מחרת שבת בראשית, עיין במנחות דף ס"ה ע"א, וצריך טעם למה, ונראה דלכאורה צריך טעם למה על יציאת מצרים שהיא משיעבוד לחירות קבע השי"ת יום טוב, ועל מתן תורה שהיא חיינו ואורך ימינו בעולם הזה ובעולם הבא לא קבע יום טוב, אמנם אם נחשב כחושבנא דידן 'ממחרת הפסח' יגיע שבועות תמיד בזמן מתן תורה, ואתי שפיר, אבל לצדוקים קשה, אמנם י"ל טעם, דלכך לא נקבע יו"ט על מתן תורה, משום ד'כפה עליהם הר כגיגית' וקבלו התורה באונס... ולא שייך על זה לקבוע יו"ט, איברא דזה ליתא, דכבר כתב הרמב"ן, דרק על התורה שבע"פ כפה עליהם ההר כגיגית, משא"כ תורה שבכתב קבלו בשמחה, אם כן מן היושר לקבוע על תורה שבכתב יו"ט ושמחה, ומזה עצמו ראיה לפירוש שלנו 'ממחרת השבת' הוא 'מחרת פסח', וחל שבועות שלנו בזמן מתן תורה, והיינו, ממחרת הפסח יביאו העומר ויתחילו למנות למנין העומר, אבל הצדוקים שכפרו בתורה שבע"פ, וצריך לומר דכפיית ההר הי' על תורה שבכתב שניתן להם בעל כרחך, ולכך לא נקבע באמת יו"ט על תורה שבכתב לפי דעתם הסכל".

אופן נוסף העלה רבינו החת"ס בדרשותיו (לשבועות, דרוש יב, שנת תקפ"ו), בזה"ל: "'וביום הבכורים' (במדבר כח, כו), ולא הזכיר יום מתן תורה, ולכאורה, מזה פקרו הצדוקים שעצרת - אחר שבת, שאילו ביום ב' של פסח, יארע ביום מתן תורה, ואיך לא תיארו בשם זה. וי"ל כמו שכתב הרמב"ן (ר"פ וארא וסו"פ אחרי), משום הכי לא נזכר שכר העוה"ב בתורה, כי אין זה חידוש, והוא בטבע - 'ואתם הדבקים', והכריתה רח"ל הוא החידוש ולא הדביקות, אך שכר עולם הזה - 'ונתתי מטר ארצכם' - הוא מחודש, שעל ידי שמרנו המצות ישגיח ה' להמטיר ולהצמיח, עי"ש. והכי נמי קבלת מתן תורה איננו חידוש, ודין הניין לנו, והלא אברהם אבינו השיג כל התורה מעצמו [ועל כן לא ייחדה התורה את יום החג השבועות בגלל קבלת התורה], אך החידוש שהקב"ה 'שבועות חקות קציר ישמר לנו' (ירמי' ה, כד), שיהיה לנו הכנה לעבוד ה' ולשמור תורתו שקבלנו, ועל כן נתכנו המועדים בהפלא הזה חג האביב והבכורים והאסיף, ואתי שפיר. אמנם הצדוקים אינם מאמינים זה, ומכחישים שכר העולם הבא מפני קושיא הנ"ל שלא הוזכר בתורה שכר העוה"ב, ולא סבירא להו כרמב"ן הנ"ל, אם כן קשה להו נמי מאי טעמא לא נקרא על שם מתן תורה, אלא על כרחך איננו ביום ב' של פסח אלא ממחרת שבת בראשית, ולא יארע ביום מתן תורה".