הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות עב ע"א

איני? והא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: מחייב היה רבי עקיבא אף במנמר לאוצר!
סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא. 

1.
הגמרא מגיעה למסקנה שרבי מאיר סובר כשיטת רבי עקיבא [רבו] בדבר אחד – שקצירה לפני הבאת שליש לא נקראת קצירה אפילו אם קצר לצורך אדם.
והוא חולק על רבי עקיבא בדבר אחר – שלפי רבי עקיבא אם קצר תבואה שלא התבשלה כל צרכה לא נקראת קצירה אפילו אם הביאה שליש.

2.
תוספות מסכת מנחות דף עב עמוד א:

סבר לה כוותיה בחדא - בכה"ג הוה מצי לשנויי לעיל דאמר בשיטת ר"ש אלא ניחא ליה לאוקומי כר"ע רביה ואיכא השתא שלשה תנאי.

מעיר תוס' שיש עניין להעמיד את דברי רבי מאיר כדעת רבו – רבי עקיבא [בדבר אחד, לפחות], ולא כדעת רבי שמעון - חברו של רבי מאיר.

3.
כאשר בש"ס מופיע ביטוי זה ביחס לאמורא שהוא סובר כתנא מסויים בדבר אחד ובדבר אחר הוא לא סובר כמותו, ניתן להסביר זאת כפסק הלכה. זאת אומרת שאותו אמורא פסק כתנא מסויים בדבר אחד אבל בדבר אחר לא פסק כמותו.

3.1
בסוגייתנו מדובר על תנאים. וניתן לומר גם כאן, שרבי מאיר בא לפסוק בדבר אחד כרבי עקיבא ובדבר אחר לא כרבי עקיבא.

4.
הליכות עולם שער שלישי פרק ב

טז. מצינו משנה וברייתא דאתיא בחדא מילתא כחד תנא ובחדא מילתא כחד תנא ואומר כי האי גוונא רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי אי נמי האי תנא סבירא ליה כפלוני בחדא וכפלוני בחדא כלומר ולא פלוני שנאה ולא פלוני שנאה, בפרק קמא דשבועות דף ג מני מתניתין לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא אי ר' ישמעאל קשיא שבועות אי רבי עקיבא קשיא ידיעות וכו'
ואסיק רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי בשבועות נסיב לה כר' עקיבא בידיעות נסיב לה כר' ישמעאל,
וכן בפרק אלו נערות [כתובות דף לו] אומר בכי האי גוונא האי תנא דברייתא סבירא ליה כרבי [מאיר] בחדא ופליג עליה בחדא, וכן בכל דוכתא:

בקטע הנ"ל מדבר ה"הליכות עולם" על מקרה ש"סתם משנה" סוברת בדבר אחד כתנא מסויים ובדבר אחר – כתנא אחר. והשאלה היא על רבי יהודה הנשיא, כיצד הוא פוסק, והתשובה היא: "ונסיב לה אליבא דתנאי" – כנראה שכוונתו לומר, שרבי יהודה הנשיא כתב באותה משנה את שתי דעות התנאים.

4.1
והוא מביא גם הסבר אחר - שתנא מסויים [למעשה היא תנא שלישי] סובר בדבר אחד כתנא מסויים ובפרט אחר הוא סוסר כתנא אחר.

5.
ההסבר שבסעיף 4.1 מתאים לסוגייתנו, שמדובר על התנא רבי מאיר, שסובר בעניין אחד כרבי עקיבא ובעניין אחר לא כרבי עקיבא.