הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבה ורב חסדא - מי הגדול?

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות קו ע"א-ע"ב

פירשתי מנחה של עשרונים. תנו רבנן: פירשתי מנחה וקבעתי בכלי אחד של עשרונים ואיני יודע מה פירשתי - יביא מנחה של ששים עשרונים, דברי חכמים; רבי אומר: יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים, שהן אלף ושמונה מאות ושלשים. פירשתי ואיני יודע מה פירשתי ואי זו מהן פירשתי ואיני יודע כמה פירשתי - יביא חמש מנחות של ששים ששים עשרונים שהן שלש מאות, דברי חכמים; רבי אומר: יביא חמש מנחות של ששים עשרונים מאחד ועד ששים, שהן תשעה אלפים ומאה וחמשים.
במאי קא מיפלגי? אמר רב חסדא: במותר להכניס חולין לעזרה קא מיפלגי, רבי סבר: אסור להכניס חולין לעזרה, ורבנן סברי: מותר להכניס חולין לעזרה.
רבא אמר: דכולי עלמא אסור להכניס חולין לעזרה, והכא במותר לערב חובה בנדבה קא מיפלגי, רבנן סברי: מותר לערב חובה בנדבה, ורבי סבר: אסור לערב חובה בנדבה.
אמר ליה אביי לרבא, לרבנן דאמרי: מותר לערב חובה בנדבה, הא בעינן שני קמצים! דקמיץ והדר קמיץ. והא קא קמיץ מחובה אנדבה ומנדבה אחובה! דתלי ליה בדעת כהן, דאמר: כל היכא דמטיא ידא דכהן השתא חובה ולבסוף נדבה. ואקטורי היכי מקטר? ליקטר נדבה ברישא, דחובה היכי מקטר לה? דלמא כולה חובה היא וחסרו להו שירים, ואמר מר: שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה - אין מקטיר קומץ עליהן! ליקטר חובה ברישא, דנדבה היכי מקטר לה?
ודלמא כולה חובה היא, וכל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו! אמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: דמסיק להו לשום עצים, וכרבי אליעזר; דתניא, רבי אליעזר אומר: +ויקרא ב'+ לריח ניחוח אי אתה מעלה, אבל אתה מעלה לשום עצים.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ודלמא דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה, והכא בדרבי אליעזר קא מיפלגי, דרבנן אית להו דרבי אליעזר, ורבי לית ליה דרבי אליעזר! אמר ליה: אי סלקא דעתך לרבי מותר לערב חובה בנדבה ודרבי אליעזר לית ליה, אפשר דמייתי שיתין בחד מנא וחד בחד מנא, ומגע להו וקמיץ.
רבא אמר: דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה, ודכולי עלמא אית להו דרבי אליעזר, והכא בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן קא מיפלגי,...
רב אשי אמר: בקטן והביא גדול קמיפלגי,

1.
ארבעה דרכים בגמרא להסביר את מחלוקת רבי וחכמים:
1. רב חסדא
2. רבא >>> רבה
3. רבא
4. רב אשי

2.
תוספות מסכת מנחות דף קו עמוד א:

רבה אמר דכולי עלמא וכו' - רבה גרסינן אף על פי שהוא אחר רב חסדא דרבא משני לקמן שינויא אחרינא.

תוס' מסביר שמכיון שההסבר השלישי נאמר על ידי רבא לכן צריך לגרוס בהסבר השני שנאמר על ידי "רבה" ולא על ידי "רבא" כמודפס בגמרא. מצינו אם כן שהראשונים משנים גירסה בגמרא בלי מקור בכתב שהיה בפניהם. [אין שינוי גירסא ב"דקדוקי סופרים" וב"עדי נוסח"]

3.
ותוס' מעלה קושי בסדר הבאת דברי האמוראים. לפי תיקון הגירסא על ידי התוס' יוצא, שדברי רבה מובאים אחרי דברי רב חסדא, ולדעת תוס' רב חסדא חי אחרי רבה. [וראה "מתיבתא", הערה כו].
ותוס' עצמו לא מיישב את הערת אגב שלו.

4.
נקודת ההנחה של תוס' היא, שסדר הבאת דברי אמוראים בגמרא חייב להיות לפי סדר כרונולוגי-היסטורי. ולפי מסקנת תוס' אולי הוא מלמד אותנו – מכללא – שבאמת אין חובה כזאת.

5.
ונראה להעיר על דברי תוס' ולומר: כאשר דברי "אמורא מוקדם" מוסבים על דברי אמורא מאוחר [שהיו ידועים כבר בתקופתו של האמורא המוקדם] הרי שבהכרח דברי המוקדם הובאו אחרי דברי האמורא המאוחר. בסוגייתנו "רבה" [לפי תוס'] מגיב על דברי רב חסדא [שהיה הצעיר ממנו - האמורא המאוחר – לפי תוס'].

ראה "ילקוט ביאורים", עמוד רדע, שדן בכך בהרחבה, מובא ברא"ש [בבא קמא, פרק ה, סימן ה], וברש"י, בבא מציעא, דף מ, עמוד א, שרב חסדא היה גדול מרבה. וכן מובא ב"סדר הדורות", כרך ב, עמוד שב.

6.
ואולי ניתן להסביר באופן שונה:
מהלך הסוגיה:

6.1
שאלת הבסיס היא במה חולקים "רבי" וץ"תנא קמא" במשנה?

במאי קא מיפלגי?

6.2
רב חסדא מסביר:

אמר רב חסדא: במותר להכניס חולין לעזרה קא מיפלגי, רבי סבר: אסור להכניס חולין לעזרה, ורבנן סברי: מותר להכניס חולין לעזרה.

6.3
רבא מסביר:

רבא אמר: דכולי עלמא אסור להכניס חולין לעזרה, והכא במותר לערב חובה בנדבה קא מיפלגי, רבנן סברי: מותר לערב חובה בנדבה, ורבי סבר: אסור לערב חובה בנדבה.

על מבנה הסוגיה עד כאן היה הדיון לעיל: תוס' טוען שלא מדובר ב"רבא" מפני ש"רבא" מובא בהמשך הסוגיה כשמביא הסבר אחר. אלא - לפי תוס' - יש לגרוס "רבה", ולפיכך תוס' מקשה, אם מדובר ברבה, מדוע דבריו מובאים בסוגיה אחרי דברי רב חסדא שחי אחריו [לפי תוס']!

6.4
ועך כך נראה ליישב:
גם מתוך הנחה שאמנם רבה היה גדול מרב חסדא אפשר לומר, שגם רב חסדא וגם רבה התייחסו בנפרד לשאלת הגמרא לעיל "במאי קמיפלגי", וכל אחד מהם הסביר באופן שונה.
ו"עורך הגמרא" [או "עורך הסוגיה"] שתל בדברי רבה את הפתיחה של "דכולי עלמא אסור להכניס חולין לעזרה", ולכן יש קשר בין שני ההסברים, של רב חסדא ושל רבה. אבל באמת רבה עצמו לא התייחס באופן ישיר לדברי רב חסדא.

6.5
ובהמשך, אביי דן עם רבה [שהיא רבו של אביי]:

אמר ליה אביי לרבא, לרבנן דאמרי: מותר לערב חובה בנדבה, הא בעינן שני קמצים! דקמיץ והדר קמיץ...

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)