שליח ראשון מבטל שליח שני
גיטין כט ע"ב
"כולהו מכח מאן קאתו - מכח דבעל קאתו. איתיה לבעל - איתנהו לכולהו, ליתיה לבעל - ליתנהו לכולהו".
הפתחי תשובה (אבן העזר סימן קמא סעיף מא ס"ק מב) דן באריכות במחלוקת האחרונים אם שליח ראשון יכול לבטל שליח שני. והביא את דברי הט"ז: (שם בסעיף מב ס"ק כו) "ודאי דהשליח האחד הוא ממש במקום הבעל שהרי כתב לו ידך כידי כו' ". פירוש, סוף דברי מינוי הבעל הוא: "ופיך כפי", כלומר שממנהו בפירוש שכשם שהבעל יכול למנות שליח ולבטלו, כך יוכל גם השליח למנות שליח שני ולבטלו.
והסברה בזה היא שהבעל מחליט את מי למנות שליח על מנת שתתבצע שליחותו, ואם הוא מגיע למסקנה שעדיף לו שאותו שליח יחדל מהשליחות הריהו מבטל את שליחותו. וכאשר הוא ממנה שליח הוא ממנהו שגם הוא יהיה רשאי למנות שליח אחר שיוכל להשלים את השליחות. ויודע הבעל שגם אותו שליח הראשון עשוי לגלות, בדיוק כמו הבעל, שלצורך השלמת השליחות עדיף לבטל את שליחות השליח השני ולמנות במקומו אדם שלישי או להשלימה בעצמו. משום כך הוא מכריז "פיך כפי" שמשמעותה הברורה היא שכשתבטל את מינוי השליח השני, בשליחותי פעלת – אני הבעל הוא שבטלתי את השליחות, ולכולי עלמא רשאי אני הבעל לבטל מינוי כל שליח.
