טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

שלופפי והוו תמרי – תמר מצוי

"א"ר פפא: דיקלא ואלים ארעא ואסיק שירטון, דכ"ע לא פליגי דשקיל, כי פליגי בחפורה והוה שובלי, שלופפי והוו תמרי, דמר סבר שבחא דממילא, ומר סבר אישתני" (בבא בתרא קכד ע"א).

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי לעיון: מהם השלפופי?

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

רב פפא מחלק, לעניין נטילת פי שניים בבכור, בין אם ירשו האחים דקל שלבסוף גדל ("דקלא ואלים") שבזה לכו"ע (רבי וחכמים) הבכור נוטל פי שנים, לבין אם ירשו שחת שהפכה לשיבולים ותפרחת דקל ("שלפופי") שהפכה לפירות. בשחת ותפרחת דקל אמנם מדובר בהתפתחות טבעית הבאה מאליה ("ממילא") אך יש גם שינוי שם. לדעת חכמים שינוי השם גורם לכך שהפירות נחשבים כדבר חדש שלא היה שייך לאבי היתומים ולכן אין בזה ירושת "פי שנים".

הרשב"ם מפרש את השם שלפופי: "דקלים שהפריחו פירות ונעשו אחרי כן תמרים". רבינו גרשום מפרש: "שהניח להן אביהן תמרים מפריחין במקצתן ונעשים גדולים". נראה שהכוונה לכפנייתא כלומר לתפרחות התמרים. בתלמוד המבואר במקום מובא פירוש שמקור המילה שלופפי הוא "שלפ" כלומר הקדים בדומה למילה בערבית. הכוונה היא לכך שהתפרחות מקדימות את היווצרות הפרי. בניגוד לכפנייתא שהיא שם כללי לתפרחות הזכריות והנקביות יחד הרי ששלפופי הוא בהכרח שמן של התפרחות הנקביות בלבד משום שרק מהן מתפתחים התמרים. ראוי לציין את הביטוי בדברי הרשב"ם: "שהפריחו פירות". לכאורה יש כאן סתירה משום שהפריחו הם פרחים ולא פירות. אולי הכוונה לכך שהפריחה הנקבית הכוללת שחלות היא אכן דמוית פירות קטנים. לאחר ההאבקה השחלות והזרעים שבתוכן מתפתחים ומתקבלים התמרים. 

פריחה נקבית של התמר

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.