הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבן גמליאל בנו של "רבי"; חכם מאוחר
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין ה ע"ב
א"ר חנן א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא: רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה.
1.
רש"י מסכת חולין דף ה עמוד ב:
ר"ג - בנו של רבי יהודה הנשיא שהיה מן האחרונים ובית דינו נמנו על שחיטת כותי לאחר שנשנית משנתינו דהכל שוחטין ואפילו כותי ואסרוה.
רש"י מסביר שמדובר בסוגייתנו ברבן גמליאל שהיה בנו של רבי יהודה הנשיא [זאת אומרת, שהוא חי בתקופת רב ורבי יוחנן].
1.1
ומסביר רש"י: אחרי שרבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, שאפילו כותי רשאי לשחוט, בא בנו ואסר שחיטת כותי.
2.
ויש לשאול, כיצד בנו רשאי לחלוק על אביו.
2.1
אלא יש לדייק: "רבן גמליאל ובית דינו נמנו...", כלומר, מדובר על הכרעה של בית דין ולא רק על רבן גמליאל עצמו.
3.
מי שהביא את ה"מסורת" הזאת הוא "בר קפרא" שהיה בן דורו של רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא.
4.
תוס' חולק על רש"י, חולין דף ה עמוד ב:
ר"ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה - פירש בקונטרס רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא שהיה אחרון וכן משמע קצת דקאמר בסמוך רבן גמליאל ובית דינו כרבי מאיר סבירא ליה דחייש למיעוטא משמע שהוא רבן גמליאל אחרון שהיה אחר רבי מאיר,
תוס' מוכיח כדברי רש"י: הגמרא אומרת בהמשך שרבן גמליאל סובר כרבי מאיר. אם מדובר – כדברי רש"י – בבנו של רבי יהודה הנשיא הדבר הגיוני, מפני שרבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא חי 2 דורות אחרי רבי מאיר [רבי מאיר>>> רבי יהודה הנשיא >>> רבן גמליאל].
4.1
תוס' מתכוין לומר, שלא יתכן לומר, שמדובר ברבן גמליאל סבו של רבי יהודה הנשיא [=רבן גמליאל דיבנה] – [הערה: ומדוע לא "רבן גמליאל הזקן" סב סבו של רבי יהודה הנשיא?], מפני שהוא חי לפני רבי מאיר וכיצד הגמרא אומרת שהוא סובר כרבי מאיר – שחי אחריו.
5.
על כך מקשה תוס' קושיה "טכנית":
ומיהו קשה דאם כן, הויא ליה לפרושי בהדיא רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא כדתנן במס' אבות (פ"ב מ"ב) רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ,
בכל מקום בגמרא בנו של רבי יהודה הנשיא נקרא במפורש: "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא".
5.1
אולם ראה ב"מתיבתא", "ביאורי תוס'", עמוד יז, הערה קכב, שמביא, שדוקא בפרקי אבות הוצרך "רבי" - שסידר המשנה - לומר שזה רבן גמליאל בנו כדי שלא נטעה לומר רבן גמליאל דיבנה, מה שאין כן בסוגייתנו אין צריך לומר, כי מעצם זה שלא מזכיר "רבי" גזירה זו במשניות מובן שנגזרה אחרי תקופת "רבי", וממילא מדובר ברבן גמליאל בנו.
6.
ועוד מקשה תוס':
ועוד תימה דגזר ר"מ על סתם יינם ולא גזר על שחיטה דאורייתא
תוס מקשה על ההוכחה שהביא לעיל בסעיף 4, שמוכח מהמשך הסוגיה, שרבן גמליאל ובית דינו כרבי מאיר סבירא ליה". אבל שם מדובר על גזירת "סתם יינם" של כותים כמו שאסרו יין של גויים, אף שסתם יינם של גויים אסור רק מדרבנן. ולא מדובר שם, שרבי מאיר גזר על שחיטת כותי אף ששחיטת גוי אסורה מדאורייתא - שהיא נושא סוגייתנו.
6.1
אבל אם הוא רבן גמליאל דיבנה ניחא
רבן גמליאל דיבנה היה לפני רבי מאיר, ולכן מובן, בתחילה אסר רבן גמליאל רק שחיטת כותים, ובא רבי מאיר והוסיף לאסור אף סתם יינם.
6.2
ולפי הנ"ל איך אפשר לומר שרבן גמליאל סבר כרבי מאיר שחי אחריו?
והא דקאמר כר"מ סבירא להו משום דר"מ ס"ל הכי בהדיא ...
תוס' מסביר שמדובר ברבן גמליאל דיבנה, שחי לפני רבי מאיר, ובכל זאת אפשר לומר שהוא סובר כרבי מאיר, מפני שהוא כבר ידע את דברי רבי מאיר מכח סברתו העצמית שלו, אלא שהדין נקרא על שמו של רבי מאיר, מפני שרבי מאיר "סבירא ליה הכי בהדיא", כלומר, אמר זאת במפורש.
וכן ראה בדף ו עמוד א, ב"מתיבתא", הערה יד.
7.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ס. ושם בהערה כח מעיר, שיש אומרים ש"רבי מאיר" עצמו חי בתקופת "רבי יהודה הנשיא", או מעט לפניו, כי בדף הבא הגמרא אומרת, שרבי מאיר העיד לפני רבי...
8.
רעיון זה של תוס' מוכח בהרבה מקומות בש"ס ש"אמורא מוקדם" מתייחס לדברים שנאמרו על ידי "אמורא מאוחר". וכנראה יש כאן מחלוקת בין רש"י לתוס', האם אומרים זאת גם לגבי תקופת התנאים. לפי רש"י כנראה שלא, ולפי תוס', בודאי שכן.
