סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

לרבי מאיר דחייש למיעוטא

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין יא ע"ב


דאי לא תימא הכי, לרבי מאיר דחייש למיעוטא, הכי נמי דלא אכיל בישרא
 

1.
תוספות מסכת חולין דף יא עמוד ב:

לרבי מאיר דחייש למיעוטא כו' - מדקאמר לרבי מאיר ולא קאמר היכי אכלינן משמע דלא קיימא לן כר' מאיר דחייש למיעוטא,
וקשה דבפרק הלוקח בהמה (בכורות דף כד.) פסיק רבי יוחנן כרשב"ג דאמר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים דפטורה מן הבכורה כשבנה כרוך אחריה משום דלא מרחמא ליה אא"כ ילדה אבל מטעם חלב לא מיפטר אף על גב דרוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות אלמא חיישינן למיעוטא אף על גב דליכא חזקה בהדי מיעוטא דאי אמרינן אוקי בהמה בחזקת שלא ילדה אדרבה העמד וולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהיה חולין במעי אמו ויש לומר דרבי יוחנן לא פסיק כוותיה אלא בהא דלא מרחמא אלא אם כן ילדה

2.
תוס' אומר שמהלשון "לרבי מאיר דחייש למיעוטא... דלא אכיל" משמע שאין הלכה כמותו, ובאמת לא חוששין למיעוט. ותוס' מאריך כמי הלכה, כרבנן או כרבי מאיר. בכמה סוגיות בש"ס הראשונים דנים בעניין זה, והם מביאים את הלשון בסוגייתנו - דאי לא תימא הכי, לרבי מאיר דחייש למיעוטא הכי נמי דלא אכיל בישרא". כלומר, רק רבי מאיר עצמו לא יאכל בשר כי הוא חושש למיעוט מקרים של בהמה טריפה.

3.
ויש לברר האם כוונת תוס' לכלל כללי שלשון כזאת - "לרבי מאיר דחייש" מלמדת שאין הלכה כאותה שיטה. או שמא כוונת תוס' דווקא כאן - ובגלל הלשון "דלא אכיל" שמוסב על רבי מאיר - משמע כך, מפני שאפשר היה לנסח את השאלה באופן כללי: "היכי אכלינן".

4.
בכל אופן ניתן להניח שאת הביטוי "לרבי מאיר..." כתב "עורך הגמרא" כדי ללמדנו שאין הלכה כמותו.

5.
ואם אמנם ניסוח לשון הגמרא הוא של "עורך הגמרא" מתאים למסקנה שאין הלכה כרבי מאיר.

6.
אבל מכיון שהפרשנים דנים בסוגיות נוספות, ויש מי שפוסק כרבי מאיר דווקא הרי הם יאמרו שהלשון המיוחדת בסוגייתנו היא של עורך הסוגיה ולא מסקנה של עור הגמרא [=עורך הש"ס].

7.
ראה מה שכתבנו על מסכת יבמות דף קיט:

בגמרא:

לא תנשא ולא תתייבם וכו' בשלמא יבומי לא, דדלמא מיעברא וקפגעה באשת אח דאורייתא, אלא לא תנשא אמאי? הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים מתעברות ויולדות,
לימא ר"מ היא, דחייש למיעוטא!
אפילו תימא רבנן, כי אזלי רבנן בתר רובא - רובא דאיתיה קמן, כגון תשע חנויות וסנהדרי, אבל רובא דליתיה קמן - לא אזלי רבנן בתר רובא.
והרי קטן וקטנה, דרובא דליתא קמן היא, ואזלי רבנן בתר רובא! דתניא: קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין, דברי ר' מאיר;
אמרו לו לר' מאיר: יפה אמרת שאין חולצין, איש כתיב בפרשה, ומקשינן אשה לאיש; אלא מה טעם אין מייבמין? אמר להם: קטן - שמא ימצא סריס, קטנה - שמא תמצא אילונית, ונמצאו פוגעים בערוה;
ורבנן סברי: זיל בתר רובא דקטנים, ורוב קטנים לאו סריסי נינהו, זיל בתר רוב קטנות, ורוב קטנות לאו אילונית נינהו!
אלא מחוורתא, מתניתין רבי מאיר היא.
במאי אוקימתא? כר' מאיר, אימא סיפא: היתה לה חמות - אינה חוששת; אמאי? הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים מתעברות ויולדות, מיעוט מפילות, וכל היולדות - מחצה זכרים ומחצה נקבות, סמוך מיעוטא דמפילות למחצה נקבות והוו ליה זכרים מיעוטא, וליחוש! דלמא כיון דאיחזקה לשוק לא חייש. רישא דאיחזק לייבום תייבם! אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רישא דאיסור כרת - חששו, סיפא דאיסור לאו - לא חששו. אמר רבא: מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא, מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו! אלא אמר רבא:
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף קיט עמוד ב
רישא חזקה לייבום ורובא לשוק, וחזקה לא עדיף כי רובא, ואייתי מיעוטא דמפילות סמוך לחזקה והוה ליה פלגא ופלגא, לא תנשא ולא תתייבם; סיפא חזקה לשוק ורובא לשוק, והוי ליה זכרים מיעוטא דמיעוטא, ומיעוטא דמיעוטא לא חייש רבי מאיר.

מיספור הסעיפים ברצף:

8.
מכל הסוגיה משמע שמשנתנו היא כשיטת רבי מאיר "דחייש למיעוטא".
גם בגלל הניסוח "אלא מחוורתא מתניתין רבי מאיר היא"

8.1
וגם בגלל הכלל שהלכה כמי ש"שקיל וטרי אליביה"

9.
ואולם תוס' מסביר מדוע אין פוסקים כרבי מאיר:
תוספות מסכת יבמות דף קיט עמוד א:

מחוורתא מתני' ר"מ היא - דחייש למיעוטא
מיהו אנן לא קי"ל כר"מ אף על גב דאתי סתמא דמתני' כר"מ בהא דחייש למיעוטא [אפ"ה] לא קי"ל כוותיה מדאמר בפ"ק דחולין דף יא: ושם) ור' מאיר היכי אכיל בישרא משמע דאנן שפיר אכלינן

התוס' מדגיש שלכאורה צריך לפסוק להלכה כרבי מאיר מפני שמשנתנו שהיא "סתם משנה" סוברת כמוהו.

9.1
אולם תוס' מכריע שלא כרבי מאיר בגלל סוגיות אחרות בש"ס.
ההוכחה הראשונה שלו היא מהסוגיה במסכת חולין דף יא - שם, מלשון הגמרא, כלעיל בסעיף 2.

10.
ובהמשך דבריו תוס' פוסק כרבנן ולא כרבי מאיר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר