הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי יהודה ורבי מאיר - הלכה כרבי יהודה?

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין טו ע"א

תני תנא קמיה דרב: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, ומשתיק ליה רב. מאי טעמא משתיק ליה? אילימא משום דסבירא ליה כרבי יהודה, ותנא תני כרבי מאיר, משום דסבירא ליה כרבי יהודה, מאן דתני כרבי מאיר משתיק ליה? ועוד, מי סבר לה כרבי יהודה? והאמר רב חנן בר אמי: כי מורי להו רב לתלמידיה - מורי להו כר' מאיר, וכי דריש בפירקא - דריש כרבי יהודה משום עמי הארץ!

1.
הביאו "ברייתא" לפני האמורא "רב". והוא השתיק את הדובר.

2.
הגמרא מניחה ש"רב" השתיק את הדובר מפני שדבריו הם כרבי מאיר בברייתא ואילו רב פוסק כרבי יהודה בברייתא.

3.
שואלת הגמרא שתי שאלות:

3.1
האם "רב" לא יכול "לשמוע" את דעת רבי מאיר?

3.2
הרי רב עצמו פסק לתלמידיו כרבי מאיר ו"רק" בציבור – שיש בהם "עמי ארצות" – פסק כרבי יהודה – לחומרא.

4.
והגמרא מסבירה ש"רב" השתיק את הדובר מפני שציטט את הברייתא לגבי "מבשל" ולמעשה מדובר ב"שוחט" ולא מתאים לשיטת רבי מאיר ב"מבשל".

5.
הפוסקים דנים בהרחבה כמי ההלכה בנושא של "מבשל בשבת" [ראה "מתיבתא", הערה יד, וב"ילקוט ביאורים" עמוד קפב-קפג]

6.
תוס' בסוגייתנו אומר: "מורי להו כרבי מאיר, משמע שכך הלכה" – כלומר, הלכה כרבי מאיר, שהמבשל בשבת בשוגג מותר לאכול בו ביום, אפילו לעצמו.

7.
רוב הראשונים פסקו כרבי יהודה, בשוגג אסור בו ביום גם לאחרים [ההבדלים הם גם לגבי "מזיד"].

8.
מסבירים הפרשנים שמחלוקת הראשונים תלויה בכמה שאלות עקרוניות:

9.
הכלל הוא, שבמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה – הלכה כרבי יהודה. אולם שיטת רב [במסכת עירובין דף מז] היא, שכלל זה איננו מוחלט [וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קפג, בהערה לב: האם רב סובר שרק "מטין כרבי יהודה", כלומר יש להעדיף את שיטת רבי יהודה, ויש שאומרים שרב לא סובר כלל את הכלל שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר] – ולכן רב הורה בסוגייתנו כרבי מאיר - מתאים לתוס' בסוגייתנו.

9.1
אולם "להלכה" נקבע שכלל זה הוא כן מוחלט, ולכן הלכה כרבי יהודה אף בסוגייתנו – שיטת רוב הראשונים בסוגייתנו. [יוצא אפוא שהם פוסקים לא לגמרי כשיטת רב].

10.
רב עצמו כשלימד ברבים סוגייה זו – פסק כרבי יהודה [לחומרא] מפני עמי הארץ.
11.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קפג [ובהערה ל], שמביא מהגר"א שפוסק כתוס' - כרבי מאיר - ולא חושש לעמי ארצות, מפני שאנו נחשבים "בני תורה" ולא "עמי ארצות" [לפי תוס' במסכת ביצה דף ו].

12.
ולגבי כל הדיון הנ"ל נראה שניתן להוסיף ביאור: הכלל ש"הלכה כרבי יהודה" נגד רבי מאיר יתכן והוא חל "רק" כשהמחלוקת ביניהם היא במשנה ולא בברייתא, והרי המחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר בסוגייתנו היא בברייתא ויתכן שבזה תלוה מחלוקת הפוסקים בסוגייתנו האם פסקו כרבי יהודה.

12.1
ואולי תלוי גם במה שכתבנו בדף הקודם [תניא-תנן] אם הברייתא בסוגייתנו "נחשבת" כמשנה.

13.
ונראה לומר שיש נימוק נוסף לקבוע שהלכה כרבי יהודה, מפני שהגמרא מאריכה מאד כדי להתאים את דברי משנתנו כדברי רבי יהודה בברייתא. והכלל הוא ש"מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".