סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב הונא ורב יהודה - כמי הלכה

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין יט ע"א-ע"ב


הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש - רב הונא אמר רב: כשרה, רב יהודה אמר רב: טרפה.
רב הונא אמר רב כשרה, כי נפקא חיותא - בשחיטה קא נפקא;
רב יהודה אמר רב טרפה, בעינן רובא בשחיטה וליכא.
שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש - רב יהודה אמר רב: כשרה.
אתו שיילוה לרב הונא, אמר להו: טרפה.
שמע רב יהודה איקפד, אמר: טריפנא ומכשר, ומכשרנא טריף.
אמר רב הונא: שפיר קא מיקפד, חדא, איהו שמיע ליה מיניה דרב ואנא לא שמיע לי;
ועוד, האיכא רובא בשחיטה.
א"ל רב חסדא: לא תהדר בך,
תלמוד בבלי מסכת חולין דף יט עמוד ב
דא"כ מפסדת לה לקמייתא, התם מ"ט קא מכשרת? דכי נפקא חיותא - בהכשירה קא נפקא, הכא נמי כי נפקא חיותא - בהגרמה קא נפקא.

 

מבנה הסוגיה:

1.

הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש - רב הונא אמר רב: כשרה, רב יהודה אמר רב: טרפה.
רב הונא אמר רב כשרה, כי נפקא חיותא - בשחיטה קא נפקא;
רב יהודה אמר רב טרפה, בעינן רובא בשחיטה וליכא.

בקטע הראשון יש מחלוקת בין רב הונא ורב יהודה מה אמר רב [רבם של השנים].

2.

שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש - רב יהודה אמר רב: כשרה.
אתו שיילוה לרב הונא, אמר להו: טרפה.

בקטע השני רב יהודה אמר הלכה בשם רב, ורב הונא חלק עליו מטעם עצמו [אבל לא בפניו של רב יהודה].

3.

שמע רב יהודה איקפד, אמר: טריפנא ומכשר, ומכשרנא טריף.

רב יהודה "כעס" על רב הונא לא בגלל שרב הונא חולק עליו, אלא בגלל שרב הונא לא יכול לחלוק על "רב" שהיה רבם של רב הונא ורב יהודה.

4.

אמר רב הונא: שפיר קא מיקפד, חדא, איהו שמיע ליה מיניה דרב ואנא לא שמיע לי;

ובאמת רב הונא חוזר בו ומודה שהוא לא חולק על רבו – רב.

5.

ועוד, האיכא רובא בשחיטה.

כמו כן רב הונא מביא נימוק הלכתי מדוע רב יהודה צודק [בזה רב הונא למעשה מנמק את דעת רבו – רב].

6.

א"ל רב חסדא: לא תהדר בך,
תלמוד בבלי מסכת חולין דף יט עמוד ב
דא"כ מפסדת לה לקמייתא, התם מ"ט קא מכשרת? דכי נפקא חיותא - בהכשירה קא נפקא, הכא נמי כי נפקא חיותא - בהגרמה קא נפקא.

רב חסדא אומר לרב הונא שאינו צריך לחזור בו, מפני שסברתו מתאימה לדברי רב הונא עצמו שבקטע הקודם - שאת דינו שם אמר רב הונא בשם "רב" עצמו.

7.
מסקנה ברורה מהסוגיה, שתלמידי רב לא יכולים לחלוק עליו אפילו שלא על ידי דו-שיח, אלא גם כשחולק על תלמיד אחר שאמר בשם רבו – לא יכול לחלוק עליו.

8.
הרמב"ם פסק כרב יהודה.

9.
יש על כך דיון ארוך בפרשנים. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רנח.

10.
נימוק א' לפסיקה כרב יהודה - מפני שרב הונא הודה לדבריו.

10.1
נימוק ב': נראה שרב נחמן סובר כרב יהודה.

10.2
נימוק ג': משמע, שאף רבי יוחנן בהמשך הסוגיה סובר כרב יהודה [ויש חולקים].

11.
לגבי כלל ההכרעה הכללי בין רב הונא ורב יהודה:

12.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרח:

רב הונא +הג"ה רב נחמן כצ"ל כי כן איתא בגמרא ובכ"מ והרא"ש, רי"ף+ ורב יהודה. יש לפסוק כרב יהודה, כ"מ פ"ד מהלכות נדרים הלכה י"ד ושכן פסקו הרא"ש והר"ן:

בבירור דבריו דנו האחרונים המאוחרים יותר:

13.
שבת של מי מסכת שבת דף קנה עמוד א:

ולענין הלכה הרא"ש ושאר פוסקים פסקו כרב יהודה ונראה טעמם כמ"ש הרב כ"מ בפ"ד דנדרים דין י"ד דכל היכי דפליגי רב הונא ורב יהודה הלכה כרב יהודה
וכמ"ש הרב יד מלאכי בסימן תר"מ
וסיים שכן כתבו הרא"ש והר"ן.

עד כאן מביא, שהלכה כרב יהודה נגד רב הונא.

13.1

אמנם לפי האמת האי כללא ליתא
דראה ראיתי בהרא"ש גופיה במסכת ב"ק פרק הגוזל עצים על מסכת בבא קמא דף צז מהש"ס גבי ההוא ענינא דכסף דנפסל דפליגי רב הונא ורב יהודה דכתב בהדיא דהלכתא כרב הונא משום דרביה דרב יהודה הוא.
וכ"כ הרב הליכות אלי בדף ס"ב ע"ב.

ועיין בספר החשוב סדר הדורות דף ע"ח ע"ד והתימה גדולה מרב כהנא בעל יד מלאכי דאישתמיטיתיה דברי הרא"ש דבב"ק דכתב בהפך ודברי הרב הליכות אלי הנזכר

והדין עם הרב המופלא גאון עוזינו מהרח"א זצ"ל שכתב עליו בספר עין זוכר במערכת רי"ש אות י"ד דנסחא מוטעת נזדמנה לפני רב כהנא בס' כסף משנה וצ"ל רב נחמן ורב יהודה והגם דלא זכר שר דברי הרא"ש דקמא להקשותו טפי

סוף כל סוף הכלל ליתא
אלא איפוך איתמר דרב הונא ורב יהודה הלכה כרב הונא


מסקנתו היא, שכעיקרון כללי ההלכה היא דווקא כרב הונא נגד רב יהודה, כי רב הונא היה רבו של רב יהודה.

13.2
כשמשמע בסוגיה מסויימת, שיש קושיה על רב הונא אז ההלכה תהיה כרב יהודה:

וכי תימא אמאי פסקינן הכא כרב יהודה נדחק נפשין למימר דאע"ג דמתרצינן הקושיא סוף סוף הגמר' מסיק דברי רב הונא בקושיא ולא מסתייה להתחכם יותר ולתרץ אנן הקושיא כדי לפסוק כותיה כיון דלא ניחא להש"ס לתרץ קושייתיה
ודין הוא טעמא דכתב הרב"י ז"ל בסי' שכ"ד ע"ש דכיון דסלקא דברי רב הונא בקושיא לית הלכתא כותיה ע"ש ודוק:

13.3
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שט:

רב הונא ורב יהודה, יש סוברים הלכה כרב הונא, שהוא רבו, ויש סוברים הלכה כרב יהודה.

כאן מסכמים, שבסופו של דבר יש מחלוקת בין המפרשים כמי הלכה מבחינה עקרונית.

14.
לאור כל הדיון לעיל בסעיפים 11-13.3 יש לשאול, מדוע בסוגייתנו המפרשים לא מתייחסים לכלל ההכרעה העקרוני בין רב הונא ורב יהודה, אלא, הם דנים רק מבחינת המשתמע בסוגייתנו.

14.1
ואולי, בכך שהם מסבירים מדוע ההלכה בסוגייתנו היא כרב יהודה משמע שכעיקרון כללי ההלכה היא כרב הונא נגד רב יהודה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר