הגנה פיזית ונפשית / רפי זברגר

חולין נז ע''א

הקדמה

למדנו במשנה הראשונה של הפרק על פסולי בהמה, ובין היתר למדנו שם כי ריאה שנקבה מטריפה את הבהמה. המשנה בדף נו. פירטה את הפסולים בעופות ולא הזכירה את פסול נקב הריאה. היום נדון בדין ריאה בעופות.
 

הנושא

חזקיה אמר: אין ריאה לעוף, ור' יוחנן אמר: יש לו, וישנה כעלה של וורד בין אגפים.
מחלוקת אמוראים: חזקיה סובר שאין לעוף ריאה ואילו רבי יוחנן סובר כי יש לו ריאה, והיא דקה ואדומה (לא כמו ריאה של בהמה אשר צבעה וורוד), ושוכנת בין כנפיו של התרנגול.
מאי אין ריאה לעוף?
מנסה הגמרא להבין את דעת חזקיה, ושואלת מה כוונתו באמרתו שאין ריאה לעוף.
אילימא דלית ליה כלל - והא קא חזינא דאית ליה!
דוחה הגמרא את האפשרות שאין לו ריאה כלל וכלל, שהרי אנו רואים שיש לתרנגול ריאה.
אלא, דלא מיטריף ביה.
אלא כוונתו היא שאין לו ''דין ריאה''. אין צורך לבדוק את הריאה, ואין נקב בריאה שלו פוסלת ומטרפת את התרנגול.
והתני לוי: טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף, יתר עליהן: עוף נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח.
מקשה הגמרא על הסבר זה מדינו של לוי אשר השווה בין טריפות של בהמות ועופות, ואמר כי כל הטריפות הקיימות בבהמות חלות גם על עופות, ובנוסף, יש טריפה בעוף שאינה קיימת בבהמה - כאשר נשבר עצם המוח, למרות שלא ניקב קרום המוח.
לאור קביעתו זו של לוי, היינו צריכים להטריף גם עופות עם נקב בריאה, ושוב קשה דינו של חזקיה.
אלא, אין לו לא לינפל ולא ליחמר.
אלא מסבירה הגמרא קצת אחרת את דינו של חזקיה אשר מתייחס לשני מצבים:
1. אם עוף נפל ממקום גבוה, למרות שיש צורך לבדוק האם שדרתו נשברה, אין צורך לבדוק אם ניקבה הריאה.
2. וכן אם נפל העוף לתוך האש, למדנו בדף הקודם כי יש לבדוק שצבעו לא השתנה מאדום לירוק (הסברנו שם כי מדובר בשלושה איברים: לב, קורקבן, וכבד). גם במקרה זה, אין צורך לבדוק את הריאה.
מאי טעמא? אמר רב חנה: הואיל ורוב צלעותיה מגינות עליה.
הגמרא מסבירה את הסיבה המעניינת לדינים אלו של חזקיה: הריאה נמצאת ב''מקום מוגן''. היא ''נחבאת'' בין הצלעות אשר עוטפות אותה, ולכן אין לנו חשש שקרה לה משהו. זאת הסיבה לפסקו של חזקיה, שאין לבדוק את הריאה בשני מצבים אלו.
 

מהו המסר?

אנו מכירים היום מושגים של דברים ''מוגנים''. כמו למשל: "דיור מוגן" לאנשים מבוגרים. זהו בעצם בית המכיל דירות מסוגים וגדלים שונים, אשר יש להם מעטפת החוסה ומגינה על כל הדרים בבית זה. משירותי אחיות ורופאים, עבור בשירותי הסעדה, ניקיון, כביסה וכדו', עד לשירותים חברתיים, כמו שיעורים, הרצאות סדנאות ועוד.
כמו כן, ישנו היום ''פלאפון מוגן'', מכל מיני מרעין בישין אשר יכולים להציץ לנו ממסך המכשיר, וחוסמים אותנו מלראות דברים אלו. ויש עוד דברים רבים בעולמנו, אשר מוגנים ע''י אנשים או אמצעים אחרים.
והנה היום למדנו כי ישנם גם ''איברים מוגנים''. הריאה בעוף הינו ''איבר מוגן'' בצורה כל כך טובה, שאפילו אם העוף נפל ממקום גבוה, אין חשש מניקוב הריאה וכדו'. וכן בחשיפה לאש, אין אנו חוששים מהשפעה קשה על הריאה, עד כדי החלפת הצבע אשר מטריף את העוף.
גם במישורים אחרים אנו מפעילים את ''מנגנון ההגנה'' ולוקחים חסות על אנשים או דברים מסוימים, ומגינים עליהם מכל רעה וסכנה. הגנה כזאת ברורה מאוד לילדים קטנים, מרגע הולדתם עד בגרותם. הם זוכים להגנה פיזית ונפשית של ההורים, ואף על ידי האחים הגדולים, אשר שומרים עליהם מכל משמר, כדי שלא יאונה להם כל רע.
זהו טבע האדם, וגם טבע של חלק מן החיות אשר שומרים ומגינים על צאצאיהם עד לשלב מסוים בהתפתחותם.
נמשיך וננהג בדרך זו, עם כל ילד וילד, או כל מי שנמצא תחת חסותנו, כמו עובד, חניך או תלמיד וכן הלאה.
החכמה הגדולה בנושא זה, מתי וכיצד להרפות מאותה שמירה והגנה, דבר הדורש פקחות והבנה לנפשו של כל "חוסה וחוסה".


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]