כשפים סגולות וטבע
בבא מציעא כט ע"ב
"אמר רבי יוחנן: כסא דחרשין ולא כסא דפושרין".
פירש רש"י: "כסא דחרשין ולא כסא דפושרין - טוב לשתות כוס של מכשפות ולא לשתות כוס של מים פושרין שרעים הם לגוף".
וצריך ביאור, אמנם מים פושרין רעים הם לגוף אך למה עדיפה כוס כשפים הרי כולה מזיקין!
ומנין למד רבי יוחנן את קביעתו?
אלא שההיזק בכשפים הוא סגולי, מכח דיבור הכישוף. וההיזק בפושרין הוא טבעי. והשפעת הטבעי גדולה מהסגולי.
ומנין למד, מבראשית ל, יד-טו: וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.
ופירוש דודאים כתב אבן עזרא: "והם על צורת בן אדם, כי יש להם דמות ראש וידים".
לאה ויתרה לרחל על הדודאים שצורת שורשיהם כדמות אדם ומשום כך הם סגולה להריון, תמורת לילה בהשתדלות טבעית.
ולמרות הסיכון שבדברים אלו, קבע רבי יוחנן עצמו שקיימים דברים מסוכנים הרבה יותר.
במסכתות ברכות דף סא ע"א; ועירובין דף יח ע"ב: "אמר רבי יוחנן: אחורי ארי ולא אחורי אשה; אחורי אשה - ולא אחורי עבודה זרה; אחורי עבודה זרה - ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין".
הארי יש בו סכנה טבעית עצומה לעולם הזה; ואילו האשה יש בה סכנה עצומה לעולם הבא, פן יכשל באיסור לֹא תִּנְאָף – השביעי מתוך עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
חמורה ממנה סכנת עבודה זרה, פן יכשל באיסור לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי – השני מתוך עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
חמורה ממנה הליכה אחורי בית הכנסת ופרישה מהתפילה, בה עובר הוא על מצות אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ – הראשון מתוך עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
