מגילה על הגויל
מגילה יט ע"א
"[היתה כתובה... על הנייר ועל הדפתרא - לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית] על הספר ובדיו וכו'. מנלן? - אתיא כתיבה כתיבה, כתיב הכא (אסתר ט, כט) וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וכתיב התם (ירמיהו לו, יח) וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ".
ולעיל אמרו בדף יח ע"א:
"קראה על פה לא יצא וכו'. מנלן? - אמר רבא: אתיא זכירה זכירה, כתיב הכא והימים האלה נזכרים, וכתיב התם (שמות יז, יד) כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, מה להלן בספר - אף כאן בספר".
והקשה הטורי אבן:
"על הספר ובדיו מנלן אתיא כתיבה כתיבה כו' וכתיב התם ויאמר להם ברוך. קשה לי אמאי מייתי לה מקרא דדברי קבלה הוה ליה לאתויי מקרא של תורה כדנ"ל לעיל דעל פה לא יצא אתיא זכירה זכירה מכתוב זאת זכרון בספר, והכי נמי ניליף כתיבה כתיבה מהתם מה להלן בספר אף כאן בספר. וי"ל דמכתוב זאת זכרון בספר ליכא למילף אלא דמגילה בעי ספר דהיינו קלף ואכתי דיו לא שמעינן מינה. לפיכך מייתי לה מקרא דברוך דאיכא למילף מיניה ספר ודיו".
עוד נראה לפרש על פי האמור במסכת גיטין דף כא ע"ב: "ורבנן? אי כתיב בספר, כדקאמרת, השתא דכתיב ספר, לספירת דברים הוא דאתא". כלומר שלמילה ספר יש שתי משמעויות: א. חומר הגלם ממנו עשוי הספר. ב. תוכן הסיפור שבספר. ואכן גט כשר להלכה גם על דבר המזדייף למרות שנזכר בתורה בלשון ספר. רבא בדף יח עוסק בקריאה שלא תהא בעל פה, לצורך זה מספיק הפסוק העוסק בצורך שסיפור הזיכרון יהיה נזכר בקריאה מכתיבה כלשהי. ואילו הגמרא בדף יט עוסקת בחומר הגלם ממנו עשוי הספר, ובזה עוסק ברוך בן נריה שהזכיר את הדיו והגויל הריק – הוא הספר, שהשתמש בהם כדי לכתוב את הדברים שייאמרו. ורק לאחר שנלמדה הגזירה השוה ניתן ללמוד ממנה את משמעות "ספר" גם לענין ספר זכירת עמלק, שהרי כתוב בפסוק "בספר" ואין זה זכירת דברים בלבד, כדברי הגמרא בגיטין.
