טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
חובא, חוגא, סוגא והרנוגא – גדרון מצוי
"אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו ... אמר רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. מאי ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני קורקבנן נקלף בסכינא" (חולין, סב ע"ב).
פירוש: ואמר רב יהודה: העוף הקרוי צרדא שרי [מותר], והקרוי ברדא אסיר [אסור], וסימניך כדי לזכור את האסור: הביטוי "בר מיניה" [חוץ ממנו], שמשמעו איסור, שיש לו דמיון למלה "ברדא". העוף הקרוי מרדא ספקא [ספק] אם הוא כשר או לא. אמר רב אסי, שמונה עופות ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. ומסבירים: מאי ספיקייהו [מה ספיקם]? עופות טהורים קורקבנן (העור הפנימי של הקורקבן) נקלף, כפי ששנינו במשנתנו, וטמאין אין קורקבנן נקלף; והני [ושמונה אלה] קורקבנן נקלף, אבל לא ביד, אלא בסכינא [בסכין] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: גדרון מצוי שם באנגלית: Eurasian Wren שם מדעי: Troglodytes troglodytes
שם נרדף במקורות: סוגא
נושא מרכזי: לזיהוי "סוגא"
נאמן לדרכו לזהות את שמות "שמונת הספיקות" כמייצגים את הצמחים או בתי הגידול בהם הם חיים, מצביע ל. לוויזון על הסוגא כעוף החי בסייגים כלומר בגדרות. הוא מציע לזהות את הסוגא כמין גדרון מצוי הנקרא בגרמנית "מלך הגדרות" (Zaunkoeing) בגלל מנהגו להתעופף תוך כדי שירה מגדר לגדר. שמו בעברית מעיד על הזיקה לגדרות. יש להעיר שבארץ לא מוכרת התנהגות זו והגדרון "נחבא אל הכלים" ומסתתר בסבך החורש כשרק שירתו הערבה נשמעת. י. אהרוני נקט באותה גישה כללית אלא שזיהה את כל "שמונת הספיקות" כעופות מים וביצה ואת הסוגה כמין ברודית גדולה (Porzana porzana) המסתתרת "בגדרות הקלועות בסיגים שבין בסתן אחד לרעהו בשני עברי הפרת והחידקל שבין גני השלחין שם, ואינו עוזב את הסיגים על אף הרדפו בהם בכלבי ציד". תאור זה מתאים לברודית הגדולה שבעת סכנה מטורפים משתופפת ומנסה להסתוות בעזרת צבעה.
לדעת י. אהרוני סדר איזכור שמות העופות הוא לפי סדר גודלם כאשר החובא היא הקטנה ביותר. אורך כנפי הברודית 84-90 מ"מ. הגדול מבין המינים הוא ההרנוגא שאורך כנפיו 14-14.7 ס"מ. י. אהרוני מוסיף שקיימת היררכיה גם ביחס בין אורך האצבע השלישית (האמצעית) והשרשכף. בשלושת המינים הראשונים האצבע השלישית ארוכה מהשרשכף. לחובא אצבע שלישית באורך 3.9-4.0 ס"מ ואילו אורך השרשכף 2.8-3.0 ס"מ. לחוגא אצבע שלישית באורך 4.0-4.5 ס"מ ושרשכף 3.1-3.4 ס"מ. לסוגא אצבע אמצעית באורך 4 ס"מ ושרשכף 3.2 ס"מ. בהרנוגא בדרך כלל האצבע האמצעית היא כאורך השרשכף 3.5 ס"מ ורק לפעמים היא ארוכה יותר בשלשה מילימטר.
ח. י. קאהוט (ערך "סגה") משער שהסוגא הוא מין זרזיר שם שמקורו הוא בסאג שבפרסית הוא זרזיר (על הזרזיר ראו במאמר "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו".
מקורות עיקריים:
י . אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 178.
לעיון נוסף:
י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'", עמ' 276-277.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
