דיוק וחידוש ברש"י

סנהדרין נט

עמוד ב

רש"י ד"ה נהמו לאפיה. לאכלו: ירדה דמות חמור מהו. מי אמר הא ודאי דבר טמא הוא ואסור: ירוד נאלא. תנין שוטה עוף ששמו תנין והוא שוטה ובוכה ומספיד תמיד וכל תנין דבמקרא מתרגמינן ירודין:הא אמרו ליה אין דבר טמא יורד מן השמים. ודבר שאינו הוא ואם ישנו טהור הוא:
ראה בגליון רעק"א שציין לשות חוות יאיר, וכן מביא החפץ חיים בספרו מקור חיים את התשובה הנ"ל,
והנראה מאריכות לשון רש"י וכל תנין שבמקרא מתרגימן וכו' שלשון זה לא נאמר בכולא ש"ס בדברי רש"י, אלא אדרבא מצינו בענין יארוד את לשון רש"י בכתובות דף מ"ט ע"ב יארוד. תנין מעון תנים מתרגמינן מדור יארודין (ירמיהו ט) והוא אכזרי על בניו: ולא כתב הלשון "וכל" "שבמקרא מתרגימן", ונראה שרצה רש"י לרמוז שאין לפרש הדברים כפשוטם ח"ו שבלשון זה רב אבהו מכנה את ר' זירא, אלא שרש"י "רק" מתרגם הדברים כפי שמתורגם "בכל" המקומות, ורש"י רומז לדרך נוספת שאפשר לפרש דבריו "ירוד נאלא" שהוא "מין עוף" ובהמשך הדברים ודבר שאינו הוא "ואם ישנו" טהור הוא, זאת אומר שאף אם יורד בצורת "חמור" הרי הוא טהור, ובכך רש"י כיוון לפרש דברי "ר' אבהו" יארוד נאלא לב' הלכות אלו בתוספתא (כלים פרק ה' הלכה ו') אין בהמה טמאה יולדת מן טהורה, ולא טהורה מן טמאה, ולא גסה מן דקה, ולא דקה מן גסה, ולא אדם מן כולן, ולא כולן מן אדם כל שיש בישוב יש במדבר. הרבה יש במדבר שאין בישוב כל שיש ביבשה יש בים. הרבה יש בים שאין ביבשה. אין מין חולדה בים. .
וכן מוזכר שם (ה"ב) סוס שילדה מין חמור מותר עם אמו ואם היה אביו חמור אסור עם אמו חמור שילדה מין סוס מותר עם אמו רחל שילדה מין עז מותר עם אמו אם היה אביו עז אסור עם אמו עז שילדה מין רחל מותר עם אמו אם היה אביו רחל אסור עם עמו ואין קרב לגבי מזבח כוי מטילין עליו שני חומרין.
(גם אפשר שיש דמיון בין הסיפור כאן משאגת הכפירים המבקשים אוכל לגמרא בכתובות בענין היארוד שכך כינו שם אדם שלא רצה לתת אוכל לבניו והפיל את החיוב על בני העיר ראה שם).