על איזה תחומים משפיעה היתמות?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
בכורות נז ע"א
במשנה ובגמרא נאמר שבהמה שהיא בגדר "יתום", שמתה אמה בלידתה ולא הייתה בעולם אפילו רגע אחד תחת אמה – פטורה ממעשר בהמה.
ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם שכותב בהלכות איסורי מזבח שבהמה שהיא "יתום" אינה מתאימה להיות קרבן על המזבח, וכן דבריו בהלכות בכורות שבהמה כזו אינה מתעשרת במעשר בהמה. הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל בספר אבן האזל שם לב לכך שבהלכות איסורי מזבח לא כתב הרמב"ם שיתום פסול כפי שכתב לגבי פסולים אחרים, ומתוך כך הוא מסיק שיתום אכן אינו פסול ממש לקרבן, אלא רק לכתחילה אין מקדישים בהמה כזו, אולם בדיעבד זהו קרבן כשר. לפי הבנתו לדעת הרמב"ם ישנם שלשה חילוקים ביתום:
בכור יתום - קדוש כמו כל בכור אחר.
קרבנות אחרים - לכתחילה אין מקדישים יתום.
מעשר בהמה - יתום פטור.
אולי ניתן ללמוד מכאן גם על ההשפעה הפסיכולוגית של יתמות על בני אדם. המהר"ל מפראג כתב שישנם שלשה תחומים: בין אדם לעצמו, בינו למקום ובינו לבין בני אדם אחרים. קדושת הבכור היא קדושה עצמית שאינה תלויה באחרים, כלומר שבתחום שבינו לבין עצמו ה"יתום" הוא כמו כל אחד אחר. אולם בתחום שבינו לבין המקום גורמת היתמות לפגם מסוים, לכן לכתחילה אין מקדישים אותו לקרבן. מעשר בהמה הוא סוג של קדושה שחלה על קבוצה של בהמות, כלומר שזהו התחום שבינו לבין אחרים, ובתחום זה ה"יתום" פטור לגמרי, אולי משום שבתחום זה נגרם החיסרון הגדול ביותר כתוצאה מהיתמות.
