דיוק וחידוש ברש"י
ערכין כב
עמוד א
רש"י ד"ה רש"י ד"ה קולפי טאבי. הכאות גדולות על הדא שמעתא שהיה מלמדיני שום היתומים לרבי מאיר ששים יום והייתי מקשה לו הא אמר ר''מ שלשים והוא אמר לי בא להכריז רצופין שלשים יום בין יתומין בין הקדש:
ובמסכת מנחות דף ז ע"א
רש"י ד"ה קולפי טבי. הכאות טובות: בלעי מאבימי. בלעתי מאבימי כלומר שהיה (מנדה)[מכה] אותו: עלה דהא שמעתא. במס' ערכין דתנא חדא שום היתומים ל' יום ותניא אידך ששים ומתרץ לה אבימי בא להכריז רצופין כל ימות השבת מכריז ל' יום:
2 חילוקים בולטים בלשון רש"י גדולות - טובות , וכאן רש"י לא מפרש מדויק את המילים בלע מאבימי אלא לכאורה זה מתפרש במילים מלמדני
ובמנחות פירש יותר , ונראה שבמנחות כתב רש"י "טובות" מפני הנאמר שם בגמרא בדף נ"ג ע"א אמרי ליה רבנן לרבי פרידא רבי עזרא בר בריה דרבי אבטולס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא אמר מאי כולי האי אי בר אוריין הוא יאי אי בר אוריין ובר אבהן יאי ואי בר אבהן ולא בר אוריין אישא תיכליה אמרו ליה בר אוריין הוא אמר להו ליעול וליתי חזייה דהוה עכירא דעתיה פתח ואמר {תהילים טז-ב} אמרת לה' אדני אתה טובתי בל עליך אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם החזק לי טובה שהודעתיך בעולם אמר לה טובתי בל עליך איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני תחלה בעולם שנאמר {תהילים טז-ג} לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם וכו' וההמשך בעמוד ב' יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים יבא טוב זה משה דכתיב {שמות ב-ב} ותרא אותו כי טוב הוא ויקבל טוב זו תורה דכתיב {משלי ד-ב} כי לקח טוב נתתי לכם מטוב זה הקב''ה דכתיב {תהילים קמה-ט} טוב ה' לכל לטובים אלו ישראל דכתיב {תהילים קכה-ד} הטיבה ה' לטובים וכו' (ואפשר שלכן פירש את הלשון בלעי מפני הדמיון טאבי בלעי - טובתי בל עליך)
בערכין הוזכר בגמרא בפירוש הלשון גדולות בדף ט"ו יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה ואם ע''ה הוא ישפיל דעתו שנאמר וסלף בה שבר רוח תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים כתיב הכא לשון מדברת גדולות וכתיב בעבודת כוכבים {שמות לב-לא} אנא חטא העם הזה חטאה גדולה בגילוי עריות כתיב {בראשית לט-ט} ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת בשפיכות דמים כתיב {בראשית ד-יג} גדול עוני מנשוא גדולות אימא תרתי.
ע"כ רמז שהכריחו לעסוק בתורה ע"י "גדולות" (ויתכן שהיות ולמוד זה בענין לשון הרע הוא על כן רש"י מיעט בדיבור ולא הרחיב מה הכוונה "בלעי מאבימי" שפירש שם במנחות ג"כ בלשון "כלומר" כי אין לומר זאת מפני דזה לשון הרע).
