לנשים יותר מן האנשים
ברכות יז ע"א
"גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעיהו לב, ט) נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי. אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן".
שאלת רב היתה כיצד זוכות נשים בזכות התורה למרות שאינן מצוות לעסוק בה. סוגייתנו היא המשך הסוגיות דלעיל העוסקות בתורה: "אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה", "מרגלא בפומיה דרבי מאיר: גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך". ומתוך מרגלא בפומיה דרבי מאיר שהובא ראשון, הובאו גם מרגלא בפומייהו דשאר חכמים.
וכך מפורש במסכת סוטה דף כא ע"א: "רבינא אמר: לעולם זכות תורה (תולה לה), ודקאמרת אינה מצווה ועושה, נהי דפקודי לא מפקדא, באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא, מי לא פלגאן בהדייהו?". הרי שדברים אלו מקנים זכות של תלמוד תורה על מעלותיה.
וזה גם פירוש הגמרא במסכת יומא דף עז ע"א: (ומסכת כתובות דף סב ע"א) "מאי (תהלים קכז, ב) [שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים] כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא? אמר רבי יצחק: אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא".
על פי זה יתפרש הכתוב (במדבר כד, ה) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
ההבדל בין יעקב לישראל מבואר במכילתא דרבי ישמעאל (יתרו מסכתא דבחדש פרשה ב): "(שמות יט, ג) כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, אלו הנשים; וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אלו האנשים... כה תאמר לבית יעקב, אמור בלשון רכה, אמור ראשי דברים לנשים; ותגד לבני ישראל, ותדקדק עמהם ואמור להם".
וכן: מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב – אהליך נסמך ליעקב כי דרך נשים להיות באהל, ככתוב: (בראשית יח, ט) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. וככתוב: (שופטים ה, כד): מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ; ודרשו: (נזיר דף כג ע"ב; סנהדרין דף קה ע"ב; הוריות דף י ע"ב) "מאן נינהו נשים באהל? שרה, רבקה, רחל ולאה".
וכן: מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל – משכנותיך נסמך לישראל, כי במשכן האנשים הם העובדים את ה', וגם בתמורתו – במקדש מעט.
ופירוש הפסוק כולו: מַה טֹּבוּ – נָשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָכְנָה, ובזכותן – מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, הם האנשים היכולים לעבוד את ה' במשכנותיו – בתי כנסיות ובתי מדרשות.
ולפיכך הקדים נשים לאנשים, כשם שהקדים זבולון ליששכר כמבואר במדרשים (בראשית רבה עב, ה; צט, ט), כדאמר רבי אלעזר: (בבא בתרא דף ט ע"א) "גדול הַמְּעַשֶּׂה יותר מן העושה". ומשום כך "גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים". מה זְבוּלֻן - וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת (בראשית מט, יג), כך אשת חיל - הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר (משלי לא, יד). וביאר הרב מרדכי אליהו דימוי זה, ראה בקישור זה.
