מה בין מרמה לערמה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
תמורה כד ע"ב
לשון המשנה היא: "כיצד מערימין על הבכור". הרמב"ם כותב לגבי זה שיש הבדל בין לשון "מרמה" לבין לשון "הערמה", כי לשון מרמה היא רמאות שאסורה, ואילו הערמה היא פעולה מתוחכמת שמותר לעשותה.
על כך מקשה התוספות יום טוב ממה שמצאנו בתורה להיפך ש"מרמה" היא פעולה שמותר לעשותה ואילו "ערמה" הוא דבר האסור, שהרי לגבי בני יעקב שדיברו עם שכם וחמור אביו נאמר (בראשית לד,יג): וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ, ותרגם שם אונקלוס ש"במרמה" היינו בחכמה. ולעומת זאת לגבי רוצח נאמר בתורה (שמות כא,יד): וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה, ובוודאי אין מדובר על פעולה המותרת.
תירוצו של התוספות יום טוב הוא שיש הבדל בין לשון התורה לבין לשון חכמים, כמו שמצאנו בעוד הרבה מקומות.
על פי זה מסביר הרש"ש את הנאמר בפיוט המפורסם של רבי יהודה הלוי, יום ליבשה: "הטבעתי בתרמית בת ענמית", שהקב"ה הטביע את המצרים בתרמית, שהיא מלשון מרמה, כי בלשון התורה מילה זו מתייחסת לפעולה מתוחכמת המותרת. הוא כותב שיש מי שפירש שהמילים "הטבעתי בתרמית" משמעותן שהקב"ה הטביע את המצרים בגלל המרמה שנהגו בה המצרים, כלומר שהאות ב של המילה בתרמית משמעותה היא: בעבור או בגלל, אולם הוא כותב שהפירוש הזה דחוק.
