קודש וחול בעירבוביא / רפי זברגר

תמיד כה ע"ב
  

הקדמה

היום אנו מתחילים בסייעתא דשמייא מסכת תמיד, שהיא מהווה גם מעין הקדמה למסכת הבאה מסכת מידות. המסכת מתחילה בסדר הדברים בבית המקדש בלילה לקראת עבודת הבקר, ומתוך כך מגיעים לסדר קרבן תמיד.
נלמד היום את החלק הראשון של המשנה הראשונה במסכת, העוסקת בשמירת המקדש והעזרה, וכן "סדר הלילה" של הכוהנים. את סופה של המשנה נלמד בעז''ה במאמר על הדף הבא. 
 

הנושא

בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש: בית אבטינס, בית הניצוץ, בית המוקד.
השמירה בבית המקדש הייתה מתחלקת בין הכהנים והלוויים, כך שהלוויים שמרו בעשרים ואחד מקומות בגובה העזרה, (נלמד עליהם בהמשך המסכת), ואילו הכהנים שמרו בשלושה מקומות גבוהים, כפי שהמשנה מונה:
1. בית אבטינס – לשכה בדרום מזרח העזרה, סמוך לחלקו המזרחי של כבש מזבח העולה. שם הכינו את קטורת הסמים אשר הקריבו מידי יום. אבטינס הוא שם המשפחה שהתמחתה בנושא. 
2. בית הניצוץ – לשכה בצפון מערב העזרה, שהיתה כמין אכסדרה ומעליה עליה (כפי שנלמד מיד במשנה). 
3. בית המוקד – לשכה גדולה בצפון העזרה, נוטה למזרח. חציו היה בקודש (בעזרה) וחציו מחוץ לעזרה, בחול. בלשכה זו היו מדורות לחמם את הכוהנים אשר הלכו יחפים במקדש, וגם ללא בגדים חמים (רק כותנת ומכנסיים).
יש הסוברים כי ממקום זה לקחו אש כדי להדליק את אש המערכה במזבח העולה. 
בבית אבטינס ובבית הניצוץ - היו עליות, הרובים שומרים שם.
הרובים הינם כוהנים קטנים אשר טרם מלאו להם י''ג שנים, והם השתתפו במאמץ, ושמרו בעליות של שתי הלשכות הללו: בית אבטינס ובית הניצוץ. העליות נבנו על מנת שהכוהנים ישמרו במקום גבוה. 
בית המוקד – כיפה, ובית הגדול היה, מוקף רובדין של אבן.
מסביר המפרש (מודפס במקום של פירוש רש''י) כי בנוה כיפה כדי שהכוהנים השומרים שם ישמרו במקום גבוה. 
להלן מספר עובדות נוספות על בית המוקד המובאות בפירוש ה"מפרש" (ציטוט ממסכת מידות): 
1. בית גדול היה.
2. ארבע לשכות היו פתוחות אליו, והיו מגיעים לבית המוקד דרך מדרגות.
3. היו בנוי חציו בקודש וחציו בחול (שתי לשכות הפתוחות אליו מתוך העזרה, ושתיים מחוץ לעזרה). 
4. "וראשי פשפשים (קנים) מפסיקים בין קדש לחול, כדי שיזהרו כהנים ולא ינהגו במקום קדש מנהג חול" 
זקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם.
הכוהנים המיועדים (מבית אב של אותו שבוע) לעבודה למחרת, היו ישנים על ''רובדין'' ב"חלק החול" של בית המוקד. 
חלק מהרובדין היו על רצפת בית המוקד, ("טבלה" בגודל של אמה על אמה) שם היו מונחים מפתחות העזרה. 
פרחי כהונה איש בארץ לא היו ישנים בבגדי קדש, אלא היו פושטין ומניחין אותן תחת ראשיהם, ומתכסין בכסות עצמן.
פרחי כוהנים הם כוהנים צעירים אך גדולים מי''ג שנה, הראויים כבר לעבוד במקדש (הביאו שתי שערות), והם שמרו על בית המוקד (בניגוד לכוהנים הצעירים מגיל שלש עשרה, אשר שמרו בלשכת בית אבטינס ובלשכת בית הניצוץ). 
פרחי כהונה אלו לא ישנו על הרובדין כזקני בית אב, אלא ישנו על הרצפה, לאחר שהורידו את בגדי הקודש, הניחו אותם לידם, והתכסו בבגדי חול שלהם. 
 

מהו המסר

למדנו כי ''ראשי פשפשים'' היו מפרידים בלשכת בית המוקד בין החלק שהיה מקודש בקדושת העזרה, ובין החלק שהיה מחוץ לעזרה. הכיצד כינסו באותה לשכה שני אזורים שונים מהותית ביניהם, אזור קדוש ואזור חולין. מדוע חיברו אותם לאותה לשכה? מדוע לא יצרו שתי לשכות נפרדות, זו לקודש והשניה לחול?
מעבר לצורך התפקודי של הלשכה הפתוחה לארבע לשכות שונות, והצרכים השונים אשר מולאו ע''י לשכת בית המוקד, ניתן אולי לומר כי "יש עניין'' לחבר קודש וחול יחדיו. יש משמעות לחיבור וייחודיות של קודש וחול בערבוביה.
חיבור זה בא ללמדנו כי אין קודש בלא חול, ואין חול ללא קודש. הקדושה לא נשארת במגדל השן, ביום הכיפורים וכדו'. הקדושה ''יורדת'' ומתחברת אל החיים המעשיים. הקדושה נמצאת, חיה ונושמת בכל פעולה ופעולה שאנו עושים בחיי יומיום, אם רק נראה אותה לנגד עינינו.
אמנם יש לשים פשפשים קטנים כדי לראות ולהבחין ולדעת, כי זהו חלק הקודש והחלק השני הוא חולין, שהרי יש להתייחס בקדושה יתירה במקום הקודש. אבל שני החלקים סמוכים, נוגעים זה בזה, משיקים ואינם דוחים האחד את רעהו.
הדברים נכונים לכל השנה, אך נכונים שבעתיים לימים שבין יום כיפור לחג סוכות (תש''פ). ימים אלו הם "בית המוקד של החיים". הם ה"נחיתה הרכה של קדושת יום כיפור", לחיי המעשה של חג סוכות. הם הנחלת ושיתוף הקודש במעשי חול. הם הם החיבור האמיתי בין קודש לחול, בין עולמות עליונים לעולמות שלנו. בין קדושת יום כיפור לשמחה אמיתית של עשייה בחג הסוכות.
מי יתן ונזכה ונוכל ליישם את השיתופיות החשובה והכרחית הזאת, וללמוד ממנה לעשות עוד ועוד חיבורים בין קהלים שונים, בין אנשים שונים ובין תרבויות שונות וכן הלאה.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]