כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > זית אירופי - "בודקין אותו בשמן" (נידה כה ע"א)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

אלא בודקין אותו בשמן שהשמן רך – זית אירופי

"ואין בודקין אותו במים (את הולד) שהמים עזין וטורדין אותו, אלא בודקין אותו בשמן שהשמן רך ומצחצחו, ואין רואין אלא בחמה" (נדה, כה ע"א).

פירוש: וכאשר מבקשים לדעת מהו מינו, אם זכר או נקבה, אין בודקין אותו בשטיפה במים, משום שהמים עזין [פעולתם חזקה מדי], וכתוצאה מכך, הריהם טורדין [ממעכים] אותו את השפיר, אלא בודקין אותו באמצעות שמן — משום שהשמן הריהו רך ומצחצחו [מנקה ומבריק] את הדבר עליו הוא נמשח, וכך ניתן לראות היטב מהו מינו של שפיר זה. ועוד בדין בדיקה זו: אין רואין [בוחנים את השפיר] אלא באור החמה. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: זית אירופי שם באנגלית: Olive שם מדעי: Olea europaea

נושא מרכזי: השמן כנוזל "רך" ו"נוח"

לריכוז המאמרים שנכתבו על הזית האירופי הקש/י כאן.

ההשוואה בין המים והשמן כאמצעי לניקוי הולד מלמדת על כך שפעולת המים עלולה לפגוע במבנה הולד באופן שימנע את האפשרות לזהות את מינו. בלשון רש"י: "וטורדין אותו – ממחין". שאלה שברצוני להציג היא מה התכונה המפרידה בין שני נוזלים אלו ומשפיעה על התפרקות הוולד? לכאורה ניתן היה להציע שמדובר בהבדל כימי כאשר למים יכולת להגיב עם תרכובות שונות ברקמת העובר בניגוד לאופי האינרטי יחסית של השמן. כתוצאה מכך המים עלולים להמיס תרכובות המהוות "דבק" בין התאים ולגרום ל"מיחוי". הצעה זו מסופקת מאד משום שגם המים אינם מסוגלים להמיס רקמות.

ייתכן שהמאפיין "רך" המיוחס לשמן מקביל לתכונה "נוח" המוזכרת במסכת סנהדרין (כד ע"א): "ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים וגו' ושנים זיתים עליה. יצהר אמר רבי יצחק: אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית וכו'". בניגוד לשטיפה במים הרי שהשמן הצמיג זורם לאט יותר ובנוסף מפעיל על רקמות העובר כוחות חיכוך חלשים יותר ולכן הנזק הנגרם בשטיפה קטן יותר.

הסבר מסתבר יותר, מנקודת מבט ריאלית, הציע הרב ד"ר מרדכי הלפרין המבוסס על ההפרש בלחץ האוסמוטי בין מים מתוקים ובין נוזל התא (ציטופלזמה). הלחץ האוסמוטי תלוי בריכוז המומסים בנוזל ובמים מתוקים הוא נמוך. כתוצאה מהפרש הלחצים חודרים מים אל התאים, שבשלב העוברי הצעיר אינם מוגנים בעור, וגורמים להתפרקותם. לעומת זאת מולקולות השמן הגדולות אינן מצליחות לחדור דרך קרומי התאים המשמשים כקרום בררני. גורם נוסף אפשרי המונע את כניסת השמן לתאים הוא הקשר בין מולקולות המים בתוך התא (קוהזיה). טיפות השמן עוטפות את הרקמה הנבדקת בשכבה חלקה ומבריקה ומכאן הקביעה "שהשמן רך ומצחצחו".

"שנוחין כשמן זית"

רבי יצחק משתמש בשנים ממאפייני הזית כסמל לתכונות תלמידי חכמים והראשון בהם הוא היותו "נוח". לפני שנברר כיצד השמן מסמל "נחת" עלינו לפרש את משמעות ביטוי זה. בגמרא במסכת שבת (סג ע"א) נאמר: "אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשיב להן, שנאמר אז נדברו יראי ה' וגו' אין דיבור אלא נחת, שנאמר ידבר עמים תחתינו". מפרש שם רש"י: "הנוחין זה לזה - נושאין ונותנין בה בנחת רוח, מתעסקין כדי שילמדו זה מזה". משתמע מהסברו שמדובר בלימוד משותף באווירת שיתוף מלא שאינו כולל וויכוחים או חיכוכים הנובעים מרצון "להיות צודק". המונח "חיכוך" במובנו החברתי מתאר מצב בו אינטרסים סותרים נפגשים ויוצרים מתח או מונעים התקדמות. במובן מסויים ה"חיכוך" הפסיכולוגי דומה ל"חיכוך" פיסיקלי. בפיזיקה, החיכוך הוא סוג של כוח שבעזרתו מתארים את האינטראקציה (בכיוון המשיק) שבין משטחים צמודים הנעים זה לעומת זה או ה"מנסים" לנוע, כלומר נדחפים או נמשכים, זה יחסית לזה. הגורמים לחיכוך הם כוחות תאחיזה בין המולקולות שעל פני שני המשטחים הצמודים. בעבר סברו שמקורו של כוח החיכוך בחספוס של שני המשטחים, מעין "שיני משור" המקשים על המשיכה של האחד ביחס לשני. אולם, היום, מקובל יותר המודל של ה"דביקות". כלומר, הטענה היא שכוח החיכוך נובע מכוחות הפועלים בין המולקולות של משטח אחד לבין מולקולות של משטח אחר.

החיכוך הפיסיקלי מתבטא בתופעות חשובות לאדם אך גם בתופעות המפריעות לו ובעיקר בתנועה והובלה של משאות. בחיי היום יום אנו מתגברים על בעיות הנובעות מחיכוך בעזרת שימון. ידוע לכל השימוש בשמן על מנת למנוע את חריקת ציר הדלת או טיפול במנעולים סוררים המסרבים להפתח. כבר המצרים הקדמונים הכירו בתופעות הקשורות בחיכוך. ישנם ציורי קיר מצריים המראים כיצד משמנים את המסלול שלאורכו גוררים אבנים גדולות ופסלים, וכן נמצאו שרידי שמן על צירי עגלות מצריות. ייתכן אם כן שהשמן מסמל תנועה חלקה ללא חיכוך ואולי לכך התכוון רש"י: "משמנין - נוחין כשמן" (הגרסה ברש"י "משמנין" במקום "נוחין"). השמן משמש כחומר סיכה הממלא את הריווח בין המשטחים ולצורך התנועה יש להתגבר רק על הכוחות שנוצרים בין המולקולות של חומר זה לבין עצמן. כוחות אלו קטנים מאוד ולכן החיכוך הנגרם מהם קטן (1).

עץ זית ומסביבו יחוריו

עצי זית בגליל המערבי

פירות הזית - צבע הפרי הבשל הוא שחור.


זית - ניצני פרחים		זית - פרחים

(1) התברר שההסבר שחומר הסיכה מחליק את פני המשטחים ולכן מקטין את החיכוך איננו נכון.

מקורות עיקריים:

י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 25 -32).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 11 (עמ' 22 - 23).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 114).

לעיון נוסף:

ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הזית. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.
ז. עמר, 'מנין להומאופתיה מן התורה?' בקדמוניות הטבע והריאליה בישראל.
ז' עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, נוה צוף תש"ע, (עמ' 136 – 164).
זית אירופי בצמח השדה.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים