דיוק וחידוש ברש"י

נידה נו

עמוד א

רש"י ד"ה רר. כעין ריר שהוא לח כמו (שמואל א כא) ויורד רירו על זקנו:
רש"י חוזר כאן על מה שפירש כבר בדף מג ע"ב בשינוי לשון קצת, רר. משמע לח כמו (שמואל א כא) ויורד רירו: וההסבר שכאן הביא את המשך הפסוק שמובן מכך שמדובר ברוק מפני שמדובר כאן בגמרא קודם על רוק שמתעגל ויוצא, וע"כ גם רש"י מפרש "כעין ריר שהוא לח" שהרי הזוב דומה לרוק שהוא גם כן ריר לח, אבל בדף מ"ג ע"ב שהעיקר הוא לפרש שהזוב הוא לח ולא יבש מפני שיבש "נופל" מפי האמא, אבל לח "יורד" ואינו נופל משם כפי שרש"י מסביר בדיבור הקודם (שם) לח מטמא. דהחתים משמע לח שהיבש אינו חותם פי האמה דנפיל: