שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל

להחכים בדיני ממונות

המלה "סנהדרין" ביוונית, פירושה "מועצת חכמי העם". דווקא במילה זו בחרו חכמינו לקרוא למושב חכמי התורה, כי יש בה רמז לתפקידם המיוחד של הדיינים: "סנהדרין - שונא הדר דין", לא להדר פנים בדין, ולא לשאת פני איש.

תפקיד הסנהדרין

מסכת סנהדרין עוסקת בסמכויות שהעניקה התורה לבתי הדין, בשעה שצותה: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" (דברים טז/יח), ובתפקידם הרב-גוני של הדיינים והשוטרים, אשר ככל שרמתו הרוחנית של העם גבוהה יותר, כן עולה ומתעדן תפקידם של שופטיו ושוטריו, שבאופן טבעי אין להם צורך להשליט סדר במובן הפשוט, ולא לאכוף את החוקים שבין כך ובין כך נשמרים אצל עם בעל רמה רוחנית גבוהה. אז הופכים השופטים והשוטרים להיות ה"מתורגמנים" המביאים את דבר האלקים אשר נקבע בסנהדרין, אל העם המפוזר בעריהם ובכפריהם.
הבה נדמיין את תפקידיו של השוטר בבית המוסר אשר בקלם. הלא גם הם מצווים להעמיד שוטרים, מה יעשו השוטרים שם? עתה ברור שלעתיד לבוא, שתמלא דעה את ה', יהיה תפקידם לסדר את ספסלי בית המדרש - בלי אזיקים ובלי נשק!

סנהדרין גדולה - שבעים ואחד

שבעים חכמי בית הדין הם כנגד שבעים נפש שירדו אבותינו למצרים - הבסיס של עם ישראל, וכנגד שבעים הזקנים שאסף משה רבינו בזמן מתן תורה, וכנגד שבעים המשפחות הנכבדות המנויות בפרשת פינחס, שהן הבסיס של העם (רמב"ן במדבר יא/טז).
שבעים חכמים זוהי אסיפה נכבדה שכבוד ה' שורה בהם, ועוזר להם שלא לטעות בקביעת עמדות.
כמו כן זה גם כנגד שבעים האומות הקיימות בעולם.
ערכת "שבעים חכמים" כוללת בתוכה את כל האפשרויות, כל הצורות וכל הצדדים, שהרי גם לתורה יש שבעים פנים.
שבעים חכמים יאירו כל נושא מכל צד אפשרי, ולא יותירו בו דבר עמום או נשכח.
71 הוא הגימטריה של המילה 'חזון', כי החכמים שיש להם את הסמכות התורנית העליונה בעם ישראל, זוכים שלא לטעות גם היכן שבדרך הטבע לא ניתן לעשות זאת, מפני שהקב"ה "רגלי חסידיו ישמור" (ש"א ב/ט). לכן אף על פי שהם מקבלים מידע מוטעה, הם קובעים את החלטותיהם בדרך של 'חזון', וכאילו שיש בידיהם אנך מוחלט למדוד דברים מדוייקים בתכלית, על-פי אמות-מידה של רוח-הקדש, שהרי גם ערכה המספרי של המלה 'אנך' בגימטריה הוא 71.

סנהדרין קטנה - עשרים ושלשה

23 בגימטריה הוא כמו של המילה 'חוט', מפני שהם נחשבים "חוט של חסד" המשתלשל ממרומים ונמשך מהסנהדרין הגדולה, שהיא מקור ה"חסד", שהרי ערכה של המלה 'חסד' הוא 72, כמנין הסנהדרין עם הקב"ה הניצב איתם.