להיות בשמחה ולהרחיק העצבות / רפי זברגר

ברכות ה ע"א 
  

הקדמה

בשלהי דף ד' מובאת אמרתו של רבי יהושע בן לוי בנוגע לקריאת שמע נוספת, על זו שקראנו בתפילת ערבית:
אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת - מצוה לקרותו על מיטתו.
רבי יהושע מדבר על קריאת שמע שעל המטה. זו חובה נוספת על זו שהייתה לפני תפילת ערבית. יש מצווה לחזור ולקרוא את פרשת שמע (יש מחלוקת פוסקים האם חובה לקרוא רק פרשת ראשונה, או שמא גם פרשה שנייה. יש הפוסקים לקרוא גם פרשת ציצית בקריאת שמע שעל המיטה).
אמר רבי יוסי: מאי קרא? (תהילים ד', ח'): רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה.
רבי יוסי מצטט את פסוק המקור של דין רבי יהושע. אנו לומדים מפסוק זה בתהלים כי יש לאמר בלב, כלומר לקרוא קריאת שמע, עליה נאמר (דברים, ו', ו'): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ., על משכבנו, כלומר על המיטה, וכל זאת לפני השינה המביאה את האדם ל-ְדֹמּוּ סֶלָה.
 

הנושא

הגמרא מביאה מימרה של רבי לוי בר חמא, בשמו של רבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש) המבוססת על הפסוק המצוטט לעיל. מימרה זו מתארת ארבעה שלבים של עבודת האדם כנגד יצר הרע:
1. לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר (שם) רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ.
שלב ראשון יש ''להרגיז'' את היצר הרע בעזרת היצר הטוב. לעשות טוב, לדחוף טוב. למנף את הטוב וכן הלאה, הכול כדי ''להכעיס'' את היצר הרע, ולהדוף אותו מאיתנו. אם נעשה כך ( רִגְזוּ) – מקווים שלא נחטא (ְאַל תֶּחֱטָאוּ) 
2. אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה. שנאמר: אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם.
אם המערכה הראשונה צלחה והצלחנו למגר את היצר הרע בהכנעתו ע''י היצר הטוב והמעשים הטובים – מצוין. אך אם המערכה כשלה, הרי שיש לעבור לשלב ב' והוא עיסוק בתורה. תורה, מעצם טבעה, מטהרת ומחזקת את העוסקים בה באמת ואמונה. אומר ריש לקיש: עיסוק בתורה בלב שלם ובנפש חפצה (בִלְבַבְכֶם) אמור למגר את הדחפים של היצר הרע. שכן, אין מחשבות רעות באות, אלא אם הלב פנוי ולא עסוק בתורה ומעשים טובים. 
3. אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר עַל מִשְׁכַּבְכֶם.
אם השגנו את מטרתנו בשלב השני – טוב מאוד. אך אם גם זה לא עזר, והיצר הרע ממשיך ופועל במרץ, אז מציע ריש לקיש את המדרגה הבאה של מלחמתנו עם היצר והוא קריאת שמע על המטה. בזמן של שקט, כאשר כולם כבר שרועים על מיטתם, מחשבות ליבו של אדם יכולות להפליג גם למקומות לא טובים, לכן מציע ריש לקיש – יתפלל ויקרא קריאת שמע, אשר מכוחה ומעוצמתה יצליח לגבור על היצרים האפלים. 
4. אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה, שנאמר (שם): וְדֹמּוּ סֶלָה.
אם ''ניצחנו'' בשלב הקודם – אחלה. אך אם כל שלושת השלבים לא הביאו אותנו אל המטרה הנכספת, מציע ריש לקיש כשלב רביעי ואחרון – זיכרון יום המיתה (וְדֹמּוּ סֶלָה) אשר אמור לעורר לחשיבה כי חס וחלילה אדם עלול להחזיר נשמתו לבורא עולם כבר למחרת היום, ולכן עליו ''לשוב יום אחד לפני מיתתו'' (אבות, ב', י').
 

מהו המסר

למדנו היום ארבעה דרכים, או ארבעה שלבים ב''מלחמתנו'' מול יצר הרע. כיצד להעצים את הטוב על הרע, וכיצד להתגבר על כוחות לא טובים. נתמקד בשאלה אחת על הסוגיה: אם שלב הרביעי הוא הג'וקר,ויש לו יכולות שאינן קיימות בשלבים הקודמים לו, מדוע שלא נשתמש בשלב זה כבר מההתחלה, וכך אולי ''נסיים את המאבק'' בשלב יותר מוקדם, ללא צורך לעבור בכל ''שלבי הביניים''. פרשנים התייחסו לשאלה זו, נציג מספר תשובות:
א. נשים לב למילה הפותחת את המאמר: לעולם. מילה זו באה להדגיש כי לא מדובר ב''מאבק'' חד פעמי, שאם נצלח אותו ''אפשר לשבת על זרי דפנה''. לא ולא. זהו מאבק תמידי, בכל יום, בכל שנה, עד מאה ועשרים. גם אם היום ''ניצחנו'' ואנו ''נמצאים למעלה'', יש להיות מודעים לסכנות החוזרות ואורבות מידי יום מחדש. לאור זה נוכל אולי לענות על שאלתנו, ולומר כי אם נשתמש כל יום בג'וקר מחדש, הרי שיאבד קרנו ואולי גם הוא לא כל כך יפעל. לכן צריך לדעת כי ישנם ''שלבי עבודה'' וכל אחד מהם יכול לפעול את פעולתו ולהצליח דרכו במשימה. 
ב. הרב קוק בספרו ''עין איה'' מסביר כי גם לכוחות הרעים יש מקום באדם, והוא חייב לנתב אותם למקומות הנכונים, עם התגברות של הטוב על הרע. שלושת השלבים הראשונים עוסקים בהתגברות הכוחות הטובים: אם על ידי מידת השכל המבוטאת בלימוד תורה, ואם על ידי מידת הרגש המבוטאת בקריאת שמע. רק אם לא הצלחנו בנתיבים אלו, אנו עוברים לנתיב הרביעי שמקטין ומחליש את כוחות הרע. לכן, ''יש עניין'' לצעוד בשלבים הללו, צעד אחר צעד,
ואך ורק אם לא הצלחנו בשלושת השלבים הראשונים אנו פונים לצעד הרביעי, אשר מחליש את כוחות הרע. 
ג. "עין יעקב" על אתר מסביר כי השלב האחרון של הזכרת יום המיתה עלולה להביא לדכדוך נפשו של האדם. 
אין אנו מעוניינים ללכת בדרך זו, בוודאי לא בנתיב הראשוני. רק אם כלו כל הקיצין ולא הצלחנו בדרכים אחרות, נצעד בדרך זו, על מנת להצליח במשימתנו החשובה של מיגור כוחו של יצר הרע. 
מסרים שנלמד מתשובות אלו:
1. אין לחשוב לעולם כי ''הגענו אל היעד'' ואין צורך לעבוד, לעמול, להתקדם ולהשתפר. בכל הכיוונים ובכל הנושאים, ישנו תמיד יעד נוסף לכסוף ולשאוף אליו, בוודאי ובוודאי שבנושא מידות ודרך ארץ. יש להתמיד וללמוד עוד ועוד, וליישם כל דבר שלמדנו, תוך כדי חזרה ולימוד מחדש וחוזר חלילה. 
2. אין למגר כוחות של אדם. גם אם יישום הכוחות הוא לכיוון השלילי, הרי שיש לעשות מאמץ לנתב כוחות אלו לכיוון החיובי. לכל כוח, לכל מידה, לכל תחושה יש מקום ויעוד. יש לאתר יעוד זה ולהפנות את אותו הכוח להשגת היעוד בהפעלה נכונה ובשום שכל. 
3. מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. ומנגד: מצווה גדולה לְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כּחוֹ (כתבי רב נחמן, חלק ב', תורה כ''ד). עלינו לעשות כל דבר כדי להרחיק עצבות מאיתנו, ולהגביר את השמחה הפנימית והחיצונית. לכן, לא נזכיר לעיתים קרובות את יום המיתה, שכן זה מגביר את העצבות ומרחיק את השמחה. רק בלית ברירה ננהג כך, במידה ובמשורה. לאחר שהצלחנו לגבור על היצר הרע, נמשיך בשמחה לאפיקים חדשים ומרעננים. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]