סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב

סיכום הלכות שכיב מרע / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה


בשבועות האחרונים בדפי הדף היומי למדנו סוגיות העוסקות בהלכות שכיב מרע. ננסה לסכם את ההלכות העיקריות העולות מהסוגיות שלמדנו.

הגדרת שכיב מרע

שכיב מרע הוא חולה שנפל למשכב. חכמים תיקנו ששכיב מרע יוכל לתת מתנה ללא צורך במעשה קניין. הסיבה לתקנה היא שחכמים חששו שאם הוא יחשוב שאין דבריו קיימים תיטרף דעתו עליו. לכן חכמים תיקנו שבדיבור בלבד הוא מקנה.

הייחודיות של מתנת שכיב מרע

בשני דברים עיקריים שונה מתנת שכיב מרע ממתנה של אדם בריא:
1. אין צורך במעשה קניין.
2. המתנה חלה לאחר מיתת השכיב מרע.

חזרה ממתנת שכיב מרע

כיוון שמתנת שכיב מרע חלה רק לאחר מותו של השכיב מרע, הוא יכול לחזור בו מהמתנה או לתת לאחר. כמו כן, אם הוא הבריא מחוליו, המתנה בטילה מאליה.

מתי המתנה מוגדרת כמתנת שכיב מרע

בשני מצבים מתנה של שכיב מרע מוגדרת כמתנת שכיב מרע:
1. כאשר השכיב מרע מציין במפורש שהוא נותן מתנת שכיב מרע (רמב"ם מתנה ח, יז, חושן משפט רנ, ט).
2. כאשר השכיב מרע נותן את כל נכסיו.
אולם אם השכיב מרע לא נתן את כל נכסיו אלא שייר לעצמו חלק ולא ציין במפורש שזו מתנת שכיב מרע דינה של מתנה זו כמתנת בריא ויש צורך במעשה קניין, ואם נעשה קניין לא ניתן לבטלה. מתנה זו מוגדרת כ"מתנת שכיב מרע במקצת". הסיבה להבחנה זו היא שאם השכיב מרע שייר לעצמו אנו אומדים דעתו שהוא לא התכוון לתת מתנת שכיב מרע שחלה רק לאחר מיתה אלא מתנת בריא שחלה מייד.
לדעת הרי"ף (ע עמוד א בדפי הרי"ף) והרמב"ם (שם ח, טו) גם אם השכיב מרע שייר לעצמו כל שהוא המתנה מוגדרת כמתנת שכיב מרע במקצת. אולם, לדעת הרא"ש (ט, כו), רק אם השכיב מרע שייר לעצמו כדי פרנסתו המתנה מוגדרת כמתנת שכיב מרע במקצת. המחבר (רנ, ד) פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם והרמ"א הביא את דעת הרא"ש.

מתנת שכיב מרע שכתוב בה קניין

אם השכיב מרע הקפיד לעשות קניין אז מתנתו לא חלה כיוון שאנו חוששים שלא גמר להקנות אלא בקניין או בשטר, ואין שטר או קניין לאחר מיתה. כלומר, דווקא משום שמתנת שכיב מרע פועלת בצורה ייחודית שהיא חלה רק לאחר מיתה, דרכי הקניין הרגילים אינם תקיפים לגבה, ולכן אם מתנת השכיב מרע נעשית על ידי קניין, הקניין גורע והמתנה לא חלה. אולם, אם הקניין נעשה רק לייפוי כוח, ולא כמעשה קניין עיקרי, המתנה חלה.
לכן, שכיב מרע הנותן את כל נכסיו, או אפילו מקצת נכסיו אך מפרט שהוא נותן מתנת שכיב מרע, אין צורך בקניין, ולהפך, הקניין יתכן שיזיק. לעומת זאת, שכיב מרע הנותן מקצת נכסיו זקוק לקניין, כיוון שמתנה זו נחשבת כמתנת בריא.

מצווה מחמת מיתה

 אדם שניכר מדבריו שהוא חושב שהוא עומד למות ולכן נותן את נכסיו, דין מתנתו כמתנת שכיב מרע. ההבדל העיקרי בין מצווה מחמת מיתה לשכיב מרע הוא שמצווה מחמת מיתה, אפילו אם נתן רק מקצת מנכסיו, מתנתו דינה כמתנת שכיב מרע כיוון שברור שהוא נתן רק משום שהוא חשב שהוא עומד למות.

To the article in English

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר