נשים בברכת המזון דאורייתא
ברכות כ ע"ב
"אמר ליה רבינא לרבא: נשים בברכת המזון, דאורייתא או דרבנן? למאי נפקא מינה - לאפוקי רבים ידי חובתן. אי אמרת דאורייתא - אתי דאורייתא ומפיק דאורייתא, ואי אמרת דרבנן - הוי שאינו מחוייב בדבר, וכל שאינו מחוייב בדבר - אינו מוציא את הרבים ידי חובתן".
קשה, מה השאלה "למאי נפקא מינה" הרי יש נפקותות ידועות כגון שאמרו במסכת ביצה דף ג ע"ב: "כל ספיקא דרבנן לקולא".
ועוד, למה לא שאלה הגמרא "למאי נפקא מינה" בעניינים האחרים ששאלו עליהם אם הם דאורייתא או דרבנן?
אלא שאכן בשאר מקומות הנפקא מינה פשוטה וידועה.
וכאן שאלה למאי נפקא מינה משום שזו הנפקא מינה היחידה. כי פשיטא שנשים חייבות במצוה המפורשת בתורה: (דברים ח, י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, כי בכלל אכילה ושביעה הן, "גברי בעי חיי, נשי לא בעי חיי?!" (קידושין דף לד ע"א). אלא שכדברי רש"י קיים חיוב נוסף של: וּבֵרַכְתָּ... עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, ובזה יש צד ספק אם נשים חייבות מהתורה. וזהו שמבהירה הגמרא: "למאי נפקא מינה - לאפוקי רבים ידי חובתן", שהנפקא מינה היא רק לענין זה, שהרי אותם רבים שהיא מברכת עבורם חייבים גם בברכת הארץ.
