גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
הלל גרשוני - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

מה שר' אמי מעולם לא אמר

ברכות לג ע"א

 הלל גרשוני

"וא"ר אמי:
גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות,
שנאמר: כי אל דעות ה'.
וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו,
שנאמר: כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו".

מי שיעיין באתר "הכי גרסינן" יגלה שהמשפט "וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו" וכו' נמצא אך ורק בדפוס וילנא. הוא איננו בכתבי היד השלמים ובקטע הגניזה – ואפילו לא בדפוסים הראשונים.



מה קורה כאן? איך הגיע המשפט הזה לדפוס וילנא? נעיין ב"דקדוקי סופרים", שנסרק כולו ל"הכי גרסינן" וניתן להגיע בו ישירות לעמוד המבוקש בקלות. מצוין שם שהמשפט איננו בכתב יד מינכן, ועל כך יש הערה: "וכן ליתא בב"נ [=בית נתן, כלומר כתב יד אוקספורד] ובכ"י פ' [=כתב יד פירנצה 7]. וכן נראה, דמימרא בפני עצמה הוא בסנהדרין. וכן ליתא בדפוס שונצינו וויניציא ובסיליאה. ואיני יודע מי הכניסו בדפוס קראקא. ונראה שהעתיקו מעין יעקב".

"עין יעקב" הוא אוסף של אגדות הש"ס על סדר התלמוד. ואכן, המימרא נמצאת בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין דף צב ע"א, בשם ר' אלעזר, ומשם הובאה לעין יעקב על אתר. אלא שבעין יעקב הנוסח הוא "וא"ר אלעזר גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות... וכל מי שאין בו דעה...". כלומר בעל המימרא הוא ר' אלעזר.

הנוסח המייחס את האמירה הראשונה לר' אלעזר נמצא גם בכתב יד מינכן ופריס, בניגוד לדפוס ולכתבי יד אחרים המייחסים אותה לר' אמי. המדפיס, שהעתיק מעין יעקב, העביר רק את החלק המתחיל ב"וכל מי שאין בו דעה" בלי שם האומר, וכך יצא שיוחסה לר' אמי מימרא שבאף עד נוסח ובאף מסכת לא יוחסה אליו, והוא הנוסח שכולנו מכירים היום מדפוס וילנא.

***

חילופי גרסאות נוספות בעמוד א: 

א"ר יצחק ראה שוורים פוסק - בכתבי היד: א"ר יצחק בריה דרב יהודה. | במשנה (ובפסקה בגמרא): ושאלה בברכת השנים - בכתבי היד: ושואלין את הגשמים. |  קמיה דרב חיננא - בכתבי היד: קמיה דרב הונא. | וכיון דנפיק ליה בחדא אפטר והויא ברכה שאינה צריכה - בכתבי היד רק: הויא לה ברכה שאינה צריכה. | ואמר רב ואיתימא ר"ל ואמרי לה ר' יוחנן וריש לקיש - בכתבי יד מינכן ופירנצה ובקטע גניזה: רב ואיתימא ריש לקיש ואמרי לה רב ושמואל דאמרי תרוייהו. בכתבי יד פריס ואוקספורד: ורב ושמואל דאמרי תרווייהו ואמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרווייהו. | אלא אימא הכי אם הבדיל בזו ולא הבדיל בזו ינוחו לו ברכות על ראשו - בכתבי היד: הבדיל בזו ובזו (פריס, מינכן, גניזה); בזו או בזו (אוקספורד, פירנצה).


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.