גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

מה אמר ר' יוחנן?

ברכות כח ע"א

הלל גרשוני

(1) ר' זירא כי הוה חליש מגירסיה הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן בר טובי. [=כשהיה נחלש ר' זירא מלימודו היה הולך ויושב על פתח בית ר' נתן בן טובי]
(2) אמר: כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא. [=אמר: כשיחלפו חכמים אקום מלפניהם ואקבל שכר.]
(3) נפק אתא ר' נתן בר טובי. [=יצא ובא ר' נתן בן טובי.]
(4) א"ל: מאן אמר הלכה בי מדרשא? [=אמר לו: מי אמר הלכה בבית המדרש?]
(5) א"ל: הכי א"ר יוחנן [=אמר לו: כך אמר ר' יוחנן:] אין הלכה כר' יהודה, דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה.
(6) א"ל: רבי יוחנן אמרה? אמר ליה: אין. [=אמר לו: ר' יוחנן אמרה? אמר לו: כן.]
(7) תנא מיניה ארבעין זמנין. [=שנה זאת ממנו ארבעים פעם.]
(8) א"ל: חדא היא לך או חדת היא לך? [רש"י: "אחת היא לך, שלא למדת דבר משמו של ר' יוחנן אלא זו בלבד, לכך חביבה היא לך, או חדשה היא לך, שהיית סבור שאחד מן האחרים אמרה?"]
(9) א"ל: חדת היא לי, משום דמספקא לי בר' יהושע בן לוי. [רש"י: "סבור הייתי שר' יהושע בן לוי אמרה"]

זוהי הגרסה בדפוס וילנא, וכן הוא בדפוס ונציה. אך סעיפים 5-7 נמצאים כך רק שם.
בדפוס שונצינו, הדפוס הראשון שממנו העתיקו שאר הדפוסים, נכתב כך:

(5) אמר ליה: ר' יוחנן. אמר ליה: מאי היא? אמר ליה: מתפלל אדם של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף.
(6) א"ל: ר' יוחנן?
(7) תנא מניה ארבעין זמנין.

כלומר, הוא שאל מי אמר הלכה בבית המדרש, ענה לו ר' נתן בן טובי: ר' יוחנן. לשאלתו מה אמר, ענה את ההלכה שמתפללים קודם מנחה ואז מוסף (ולא בדרך השלילה, שאין הלכה כר' יהודה שאמר הפוך). ר' זירא, בהתרגשות, שואל: ר' יוחנן? ושונה זאת ממנו ארבעים פעם.

בעל דקדוקי סופרים כתב שזוהי הגרסה ב"אור זרוע", "והיא המעולה שבגירסות, ואיני יודע למה נטו ממנה בדפוס וויניציא ר"פ והדפיסו כאשר היא לפנינו שהיא גירסא דחוקה מאד". זוהי גם הגרסה בקטע כריכה מגראץ (Cod. 608). [קטעי כריכה – כתבי יד של הגמרא שהשתמשו בהם שימוש משני ככריכת ספרים בספריות, בעיקר באירופה.]

הגרסה החיובית – "מתפלל אדם של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין" – היא הגרסה גם בשאר כתבי היד. הבה נראה את גרסתם (מ – כתב יד מינכן, פר – כתב יד פריס, פי – כתב יד פירנצה, א – כתב יד אוקספורד, כ – קטע כריכה גראץ):

(4)
{מ,א} א"ל: מאן/מאי אמ' בי מדרשא?
{פר} אמ' ליה: מאי הילכת' אימור בבי מדרשא?
{פי,כ} אמ' ליה: מאן אמ' הלכה בי מדרשא?

(5)
{מ,א} הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך של מוסף/מוספין.
{פר} א"ל: הכי א"ל [ר'] יוחנן הילכתא ממתפלל הלכה מתפלל אדם של מנחה ואחר כך יתפלל של מוספין
{פי} [נ"א הכי אמ' ר' יוחנן] מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין
{כ} אמ' ליה: ר' יוחנן. מאי היא? אמ' ליה: מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין.

(6)
{מ} מאן אמרה? א"ל: ר' יוחנן. תנא מיניה ארבעין זימנין ודמיא ליה כמאן דמנחא בכיסתיה
{א} אמ' ליה: ר' יוחנן? תנא מיניה ארבעין זימנין ודמיא ליה כמאן דמנחא בכיסתיה
{פר} א"ל: ר' יוחנן? תנא מיניה ארבעין זימנין
{פי} (אמ' ליה ר' יוחנן) תנא מיניה ארבעין זימנין דדמי' ליה כמן דמנחא בכיסתיה
{כ} תנא מיניה ארבעין זימנין.

מה שמעניין בגרסאות השונות כאן הוא הקושי שיצרו המילים "אמר ליה ר' יוחנן" בסעיף 6 אצל המעתיקים. הרי ר' יוחנן לא אמר לו כלום! לכן בכתב יד מינכן נוסף "מאן אמרה" לפני כן, ואז "ר' יוחנן" היא התשובה. ובכתב יד פירנצה המילים האלה סומנו למחיקה – ובקטע הכריכה נמחקו לגמרי. ובדפוס ונציה, כאמור, נוספו מילים כדי להסביר את הדו-שיח. וכנראה הצורה המקורית הייתה כעין דפוס שונצינו וכתב יד אוקספורד: הוא שאל אותו "ר' יוחנן?" ושנה ממנו זאת ארבעים פעמים.  

את המילים שנוספו בכמה כתבי יד, "ודמיא ליה כמאן דמנחא בכיסתיה", וייתכן שגם את גרסת דפוס ונציה, אפשר להבין אם משתמשים בפונקציית החיפוש ב"הכי גרסינן" ומגלים שיש סוגיה דומה מאוד במסכת מגילה (ז ע"ב), וכך נאמר שם (נצטט לפי כתב יד קולומביה): "אמ' ליה: הכי אמ' ראבא? אמ' ליה: אין. תנא מניה ארבעין זמנין ודמיא כמאן דמנחא ליה בכיסתיה".

לסיכום: השאלה התמוהה "מי אמר הלכה בבית המדרש" מתחלפת בחלק מכתבי היד בשאלה הגיונית יותר, "מה נאמר בבית המדרש" (וכך גם ייתכן להסביר שר' יוחנן לא היה בבית המדרש אלא נאמרה הלכה בשמו). האמירה הקשה "אין הלכה כר' יהודה" מתחלפת בהם באמירה פשוטה "הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין", שהם דברי ר' יוחנן לעיל מן הסיפור שלנו. האישור שאכן ר' יוחנן אמרה אינו נמצא בכתבי היד ואפשר להבין את המשפט כפליאה שר' יוחנן אמר, וזה הכול. ובחלק מכתבי היד נוסף שהשינון של ארבעים פעמים הועיל לו לזיכרון הדברים, אם כי ייתכן שהדבר הושפע מהסוגיה הדומה במגילה, וכאן אין הדבר שייך.

לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.