למה שוברים כוס בחופה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ברכות לא ע"א
בגמרא מסופר שרב אשי ראה שהתלמידים התבדחו יותר מדי בחתונת בנו, לכן הביא כוס של זכוכית לבנה, שהייתה יקרה, ושבר אותה לפניהם, כדי לאזן את מצב רוחם. תוספות (ד"ה אייתי) כותבים שממעשה זה לומדים שיש לשבור זכוכית בנשואין. ב"בירור הלכה" מובא שעל פי זה אין הדבר קשור לאבלות על חורבן בית המקדש, אלא מטרת שבירת הכוס היא למנוע שמחה יתירה.
אולם מדברי הכל בו משמע ששבירת הכוס קשורה לאבלות על חורבן בית המקדש, שכן הוא כותב שיש מקומות שנהגו לשים מפה שחורה על ראש החתן והכלה, כזיכרון לחורבן, וכותב שעל פי זה פשט המנהג לשבור את הכוס אחרי שבע ברכות.
הרמ"א בדרכי משה כותב שבעירו נהגו לשים אפר על ראש החתן וגם לתת לחתן לשבור את הכוס שמברכים עליה ברכות אירוסין, ולכן נהגו לברך ברכות אלו על כוס של חרס. יש שהבינו מדבריו שצריך לשבור דווקא כוס של חרס, שהיא זולה יותר, ולא של זכוכית, כדי למעט ככל שניתן באיסור בל תשחית, אולם בשערי תשובה (או"ח סימן תקס) מובא שיש לשבור דווקא כוס של זכוכית, ויש לכך רמזים בקבלה.
הרמב"ם והשולחן ערוך כלל לא מביאים את עניין שבירת הכוס, שהוא דבר התלוי במנהג, אלא רק את הדין של נתינת אפר בראשו של החתן, זכר לחורבן. ואילו הרמ"א מביא מנהג זה, ומשמע שלדעתו המנהג קשור לענייני אבלות על חורבן הבית. מדבריו נראה שאין עדיפות לשבירת כוס של חרס וניתן לשבור כל כוס.
