גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

כיצד משכתבין את המשנה

ברכות ג ע"א

עשהאל שמלצר

מאי קסבר ר' אליעזר?
אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות,
ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות!
לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה,
והא קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא

הגמרא שואלת מדוע ר' אליעזר במשנה כאשר הוא בא לתאר את סוף זמן ק"ש בערבין נוקט זמן לא ידוע – "סוף האשמורה הראשונה" כאשר לא ברור לנו מהו המושג "אשמורה", מתי זמנו, וכמה זמן הוא מתאר, מדוע לא נקט ר' אליעזר זמן ברור כמו שלש שעות או ארבע שעות.

כאשר מעיינים בגרסאות התלמוד רואים שבכתבי היד הביטוי שמופיע הוא שלישית הלילה או רביעית הלילה. ליתר דיוק: בדפוסים (שונצינו, ונציה ווילנה) הביטוי הוא שלש/ארבע שעות; בכתבי היד (מינכן ופריס) הביטוי הוא רביעית/שלישית הלילה; ובקטעי הגניזה – שלשה מתוכם: רביעית/שלישית הלילה ורק קטע גניזה אחד (אוקספורד) נוקט בדומה לדפוסים שלש/ארבע שעות.

בשלב זה של העיון היינו יכולים לחשוב שמאחר שברוב כתבי היד וקטעי הגניזה מופיע נוסח אחד והנוסח האחר מופיע רק בדפוסים, יש מקום לחשוב שנוסח הדפוסים חשוד כתיקון ללשון התלמוד המקורי.

אולם, כאשר מעיינים עוד יותר רואים שנוסח השעות מופיע בגיליון כתב יד מינכן ונוסח תיאור הלילה מופיע בגיליון הגניזה מאוקספורד. יתרה מכך, שני כתבי יד שעדיין אינם מופעים באתר (כתבי יד אוקספורד 366 ופירנצה 7 (זה האחרון נמצא באתר, בינתיים רק כתמונה)) תומכים בנוסח הדפוסים וקטע אוקספורד.

אם כן למעשה הנוסח מתחלק בין עדי הנוסח כך:

שלש/ארבע שעות: דפוס, אוקספורד 366, פירנצה 7, גיליון מינכן 95, קטע גניזה אוקספורד.
רביעית/שלישית הלילה: מינכן 95, פריס 671, גיליון פירנצה 7, 3 קטעי גניזה, גיליון קטע גניזה אוקספורד

נראה אם כן שלפנינו שני נוסחים קדומים למדי.

מה ההבדל המהותי בין הנוסחים? הנוסח רביעית/שלישית מתאר את הלילה ואילו שלש/ארבע שעות מתאר את חלוף הזמן. מאחר והגמרא מנסה להכניס טקסט חלופי בפיו של ר' אליעזר במשנה, יש לבדוק כיצד הגיוני יותר שדבריו של ר' אליעזר היו מנוסחים במשנה.

"מאימתי קורין את שמע בערבין... עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר".

בדברי חכמים ורבן גמליאל מנוסחים תיאור זמן המתארים את הלילה עצמו – חצות ועלות השחר לכן הגיוני שר' אליעזר יתאר אף הוא את הלילה ויאמר עד רביעית/שלישית הלילה. זה כנראה המקור לכל כתבי היד התומכים בתיאור הלילה ולא בתיאור כמות השעות. (יתירה מכך ייתכן שחלוף שעות אפשרי רק ביום - תיאור תנועת השמש, ובלילה זה אינו שייך ולכן לא מצינו מספר שעות בלילה).

עם זאת, גם לדברי נוסח מספר השעות מצאנו חבר וזה במשנה הבאה:

"מאימתי קורין את שמע בשחרית ... עד הנץ החמה; רבי יהושע אומר, עד שלוש שעות".

במשנה הבאה מתואר זמן (הדומה בשיעורו לדברי ר' אליעזר בערבית) בשעות. יתכן אם כן לנסח את דברי ר' אליעזר במשנה גם במניין שעות.

סביר אם כן, שבשלב מסוים של מסירת הנוסח, היה מי שניסח את דברי ר' אליעזר לפי משנה א' ותיאורי הזמן בו נוגעים לתיאור הלילה, והיה מי שניסח את דברי ר' אליעזר לאור משנה ב וכימת את השעות.

ראיה נוספת לכך שמדובר בנוסחים עתיקים היא השימוש במילות הקישור בתשובת הגמרא: "והא קמ"ל". עיון בנוסחים השונים מראה כי באופן שיטתי (מלבד גיליון מינכן) כל עדי הנוסח שנקטו רביעית/שלישית הלילה השתמשו בו בביטוי אחר: "ומילתא אגב אורחא קמ"ל", וכל עדי הנוסח שבחרו בלשון שלש וארבע שעות בחרו בלשון המופיעה בדפוס: "והא קמ"ל". ראיה לדבר שניסוח הסוגיה היה שונה במקצת במשך זמן המסירה של התלמוד.

***

עוד גרסאות בקצרה:
חילוף סדר וגם שינוי נוסח בין הלימודים השונים שלמד ר' יוסי מאליהו הנביא. | בדפוס וילנה בלבד (מחמת הצנזורה): "אוי *לבנים* שבעוונותיהם החרבתי... ו*הגליתים* לבין האומות". שאר כתבי היד והדפוסים: *אוי [לי] שהחרבתי*... והגלתי *את בני*". | בדפוסים: "מאי תיכונה, אחת מן התיכונה שבתיכונות". בכל כתבי היד "אחת מן התיכונות" או "אחת מן שתי התיכונות". | בכתב יד מינכן ובמספר קטעי גניזה נוסף משפט ההסבר "עד ולא עד בכלל קא חשיב" בהסבר החישוב למה זמן הלילה הוא שמונה שעות.

לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.