גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

שלושה סימנים

ברכות ו ע"א-ע"ב

הלל גרשוני

ברחבי התלמוד פזורים "סימנים" – קבוצת מילים המהוות עזר לזיכרון של רצף מימרות באותו נושא, או מאותו חכם. פעמים רבות הסימנים הללו אינם בדפוסים והם נמצאים רק בכתבי יד אחדים – ולעתים הם גם יכולים לעזור לשחזר נוסחים קדומים.

זכה הדף שלנו בשלושה סימנים שונים שאינם נמצאים בדפוס. והרי הראשון, בעמוד א שורות 22–33 (יחידה 101059 ב"הכי גרסינן". ניתן לגשת באתר ל"בחר מיקום", להזין את מספר היחידה ולהגיע ישר אליה). לא נביא כאן את הסיגנטורה של קטעי הגניזה, לשם נוחות:

מינכן: על לבי כנשתא אחור תפילי כי דרגיל סימן
פריס: על לבי כנישתא ואנא תפילי כי דרגיל דרך סימן
גניזה1: עאל לבי כנישתא מנח תפילים רגיל בר אבין בר רב אדא סימן
גניזה 2: על לבי כנישתא מנח תפילי כדרגיל דראבון בר רב אדא סימן
גניזה 3: סימן על לבכנישתא א????...תו תפילה כ... רג..

מהו הסימן הזה? כמו שנרמז בשני קטעי הגניזה הראשונים, זהו סימן למימרות רבין בר רב אדא: מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת, מנין שהקב"ה מניח תפילין, כל הרגיל לבוא לבית הכנסת. "אחור" בכתב יד מינכן" הוא כנראה שיבוש.

והנה הסימן השני, בעמוד ב שורות 8–18 (יחידה 101065):

פריס: סימן קובע יצא מתפלל מנחה נהירא שלמא
גניזה 1: קובע יוצא מתפלל מנחה נהנה יראי שלום ודר' חלבו סימן
גניזה 2: וב.. ......... ..צא מתפלל מנחה נהנה יראי שלום דר' חלבו סימן
גניזה 3: סימן הקובע יצא מתפלל מנחה נהנא יראי ....... ..ם

הסימן הזה מאגד את מימרות "ר' חלבו אמר רב הונא": כל *הקובע* מקום לתפילתו, כל *היוצא* מבית הכנסת, כל *המתפלל* אחורי בית הכנסת (בדפוסים נשמט בטעות שזו מימרא של ר' חלבו. והנה לנו יתרון נוסף לסימן!), לעולם יהא אדם זהיר בתפילת *המנחה*, כל *הנהנה* מסעודת חתן וכלה, כל אדם שיש לו *יראת* שמים, כל מי שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו *שלום*. ["נהירא" בכתב יד פריס הוא שיבוש של נה'[נה] ירא"]

והסימן השלישי, בשורות 24–27 (יחידה 101067):

מינכן: זרב טש אף סימן
פריס: זכר נשא סימן
גניזה 1: ז'ר'ב' ט'ש'ש'...
גניזה 2: ארב טששיף סימן
גניזה 3: זרב ....

כדי להבין את הסימן, הנמצא גם בכתב יד מינכן, ניתן לעיין בדקדוקי סופרים. דקדוקי סופרים הוא חיבורו של ר' נתן נטע רבינוביץ', שהשווה את נוסח הדפוס לנוסח כתב יד מינכן ועוד כתבי יד ודפוסים, והוסיף הערות מחוכמות לרוב – וכולו נסרק לאתר "הכי גרסינן" ומופתח בפירוט. ניתן ללחוץ על סימן הפלוס ליד היחידה המבוקשת ולבחור להציג דקדוקי סופרים. כעת יוצג בפנינו הדף, עם החילוף ועם הפניה לאות "ד" בהערות, שבה מעיר הרב רבינוביץ': "סימן הוא לשמות האומרים: זירא, רבא, אביי, זוטרא, ששת, אשי, פפא (או ספרא כמו שהוא בשאילתות פרשת בראשית)", וראו שם בהמשך. זה אינו הסדר בדפוס, אך כך הוגה בכתב יד מינכן, וכן הוא בכתב יד פריס ובחלק מקטעי הגניזה. לפירוט מלא יותר של החילופים, ראו באתר "הכי גרסינן".

***

גרסאות נוספות: "אמר *אביי* אינהו נפישי מינן" – בכמה כתבי יד: "אמר *רב יוסף*". | "אמר רבא האי דוחקא" – בכתבי היד: "אמר *אביי*". | "הני כרעי דמנקפן מנייהו" – בכתבי היד מילים אלה נמצאות לפני "הני ברכי". | "דבעי למידע להו" – בכתבי היד (מלבד אחד) "למחזי [לבי] כרעיהו". | "דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה" – אינו בכתבי היד. ובחלקם כל הקטע מ"וחזי להו" עד "דלא ליתזק" אינו. | "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם" – בשני קטעי גניזה: "*תנו רבנן* מנין לעשרה שמתפללים...". | "עשרה קדמה שכינה ואתיא, תלתא עד דיתבי" – כך גם בקטע גניזה אחד. בכתבי היד האחרים: "בעשרה אתיא שכינה ברישא, בתלתא אתו אינהו ברישא והדר אתיא שכינה". | "בימינו זו תורה" – בכתבי יד מינכן ופריס (אך לא בקטעי הגניזה) נוסף לפני כן "תנא". | "ומנין שהתפילין עוז הם לישראל דכתיב" – בכתבי היד רק "וכתיב". | "אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא" – ברוב כתבי היד: "אם לדבר מצוה הלך יבטח בשם יי וישען באלהיו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו [מה טעם דאין נוגה לו]". | "לעולם ירוץ אדם *לדבר הלכה*" – בכמה כתבי יד: "*לדבר מצוה*". | "אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת" – בכתבי היד נוסף לפני כן "אמר ר' חלבו". | "חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא" – כך גם בקטעי גניזה. בכתבי יד מינן ופריס: "חלף ההוא טייעא חזייה". בקטע גניזה אחד המעשה כפול, בראשון אליהו הדומה לטיעא נוזף ובשני חוף טיעא והורג. | "בשני דינים אש ומים" – ברוב כתבי היד חסר "אש ומים". | "ענני ה' ענני ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם" – חסר בכתבי היד. | "ר' יוחנן אמר אף בתפלת ערבית" – בדפוסים ראשונים "ר' *יונתן*", וברוב כתבי היד (כולל 8 קטעי גניזה) "ר' נתן". | "כאילו הקריב תודה" – בכמה כתבי יד: "כאילו בנה מזבח והקריב עליו תמידין". | "דבריו נשמעין" – בכתבי היד: "[ל]סוף דבריו נשמעין".

לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.