גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על צבע התכלת

ברכות ט ע"ב

עשהאל שמלצר

במשנה: "מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי".

ובגמרא: "מאי בין תכלת ללבן? אילימא בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא, הא בליליא נמי מידע ידעי! אלא בין תכלת שבה ללבן שבה".

לפי נוסח הדפוס הגמרא מבררת מה אופן ההבחנה בין תכלת ללבן, ומציעה שמדובר בערמת צמר לבן המונחת ליד ערמת צמר בצבע תכלת, כאשר יש מספיק אור להבחין בין שתי הערמות זהו תחילת זמן קריאת שמע של שחרית. הגמרא דוחה את האפשרות הזו מאחר ואם מדובר בערמות נפרדות אפשר לזהות זאת גם בלילה, ולכן אומרת שמדובר על תכלת ולבן שבה. יש מחלוקת מעניינת בין רש"י לתוספות כיצד לפרש את הגמרא.

זהו הנוסח בדפוסים וכן בכתבי היד אוקספורד ופירנצה ובגיליון מינכן. אולם, בכתבי היד האחרים: מינכן, פריס וקטע גניזה אחד יש נוסח אחר:

"מאי בין תכלת ללבן? אילימא בין גבבא דעמרא אוכמא לגבבא דעמרא חיורא בלילה נמי מידע ידיע תאני בין תכלת ללבן בין תכלת שבה ללבן שבה"

כלומר בין ערימת צמר שחורה לערימת צמר בהירה. וכן היא הגרסה בפסקי הרי"ד ובאור זרוע.

באופן אינטואיטיבי הנוסח הזה קשה ביותר: המשנה מדברת בין תכלת ללבן, כאשר מבחינתנו צבע התכלת בשפה המודרנית מכוון לצבע כחול בהיר במיוחד, ואילו הגמרא מדברת על השוואה בין ערימות צמר שחורה ולבנה כיצד הגמרא יכולה להיות פירוש למשנה?

אולם, צריך לדעת שבאמת לגבי צבע התכלת רבים מן הראשונים סברו שמדובר בכחול עמוק הנוטה לשחור. לדוגמה: רש"י על פרשת שלח לך במדבר טו, מא: "וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב". וכן יש שהבינו את דברי הרמב"ם הלכות ציצית ב,א שכתב לגבי צביעה בקלא אילן "וכל שלא נצבע באותה הצביעה פסול לציצית *אף על פי שהוא כעין הרקיע* *כגון שצבעו באסטס או בשאר המשחירין* הרי זה פסול לציצית". וכן בספר הזוהר: "נהורא תכלא אוכמא" (בראשית דף נא), וכן: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר לבנת לובן דספיר דאיהו כליל בתרין גוונין רחמי ודינא חוור ואוכם אוכמו דתכלת" (במדבר רף רכז).

אם כן נשוב לגרסאות הגמרא.

לפי נוסח ענף מינכן פריס והגניזה הגמרא מציעה שתי הצעות, מלבד האופן של בדיקת ראיית ההבדל בין תכלת ללבן היא מבהירה מה הוא הצבע של תכלת ולבן: צמר הדומה לשחור לעומת צמר הצבוע בלבן. על פי גרסת הגמרא הזו ברורה יותר המחלוקת בין תנא קמא במשנה לרבי אליעזר. זמנו של ת"ק מוקדם באשר ההבחנה היא בין שני גווני צבע רחוקים זה מזה: שחור ולבן לעומת דעת ר"א שדורש זמן מאוחר כי ההבחנה היא בין שני גווני צבע קרובים תכלת וכרתי: כחול עמוק וירוק. (לעומת זאת, אם נבין את צבע התכלת במובנה המודרני לא ברור ההבדל בין ת"ק לר"א: שניהם מציעים להבחין בין שני גוונים דומים מאוד אחד לשני, תכלת ולבן מצד אחד ותכלת וירוק מן הצד השני).

הנוסח בענף הדפוס יתכן כי תוקן בעקבות אי ההבנה של הקשר בין הצבע השחור לצבע התכלת. אך סביר יותר להניח שיש כאן הצמדות ללשון המשנה. לפי הנוסח הזה הגמרא מבקשת רק להבין את אופן ההבחנה בין הצבעים ולא את הגוון המדויק של התכלת.

***

לעיון נוסף על צבע התכלת:

ש"י וינגרוט, בין תכלת ללבן, תחומין כא (תשס"א) עמ' 486-707
י' זידרמן, בגדי תכלת לכיסוי כלי המשכן והבנת מהות הצבע תכלת במקרא (במדבר ד, ה-יד), בית מקרא 32 (תשמ"ו), עמ' 277-284.
הרב גרשון חנוך ליינר (האדמו"ר מראדזין), מאמר פתיל תכלת עמ' 27 ואילך.

***

גרסאות נוספות בקצרה:

יחידה 101119 (ע"א שורות 19-23) חסרה בכתבי היד מלבד גיליון מינכן וקטע גניזה אחד שנוסחו שונה. | יחידה 101123 (ע"א 44-50) שינויים משמעותיים בנוסח הדרשות. | יחידה 101127 (ע"ב 15-24) שינויי נוסח רבים בין כתבי היד לדפוסים: אני הייתי/אני אהיה; ר' אבהו/ר' אמי; "למה אמר אליהו ענני ב' פעמים מלמד" – בדפוסים בלבד, ועוד.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.