סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי -
עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

ר' אבהו או ר' יהושע בן חנניה? על קטעי גניזה וקטעי כריכה

ברכות י ע"א-ע"ב

הלל גרשוני

 

את הגניזה הקהירית מכירים רבים: חדר הגניזה של בית הכנסת בן עזרא בקהיר, ששימש במשך מאות שנים לאחסון קטעים רבים מספור הכתובים באותיות עבריות (בעיקר), ושבו נתגלו אוצרות פז קדומים, בין השאר אלפי קטעי תלמוד, רבים מהם קדומים ובעלי גרסאות חשובות.

פחות מוכרת היא "גניזת אירופה": דפים מספרים עבריים (או ארמיים, לצורך העניין) שנתגלו בכריכותיהם של ספרים (או כיוצא בזה) בספריות ברחבי אירופה. קלף היה חומר יקר, וספרנים נטו להשתמש בחומר שלא נראה להם חשוב במיוחד, כמו כתבי יד עבריים, לעטיפת ספרים אחרים. כך נתגלו גם חיבורים שעד כה לא היו ידועים, וגם כתבי יד רבים של התלמוד.

קטעים אלה בדרך כלל חשובים פחות מקטעי הגניזה, משום שהם אירופיים ובדרך כלל מאוחרים יותר, אך עדיין יש להם חשיבות רבה, כמו לכל עד נוסח עצמאי לנוסח התלמוד.

על הדף שלנו יש שני קטעי כריכה. אחד מ-זנקט פלוריאן, ואחד מבולוניה (קטע Fr. ebr. 595). נעיין בשורות 15 – 11 בדפוס וילנא לעומת כתב יד זה:

דפוס וילנא:
א"ל ההוא צדוקי לר' אבהו: כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, וכתיב לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה, הי מעשה הוה ברישא? מכדי מעשה שאול הוה ברישא, לכתוב ברישא! אמר ליה אתון דלא דרשיתון סמוכין קשיא לכו, אנן דדרשינן סמוכים לא קשיא לן, דא"ר יוחנן סמוכין מן התורה מנין? שנא' 'סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר'. למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג? שאם יאמר לך אדם: כלום יש עבד שמורד ברבו? אף אתה אמור לו: כלום יש בן שמורד באביו? אלא הוה, הכא נמי הוה.

קטע כריכה בולוניה:
אמ' ליה ההוא מינא לר' יהושע בן חנניה: כת' מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, וכתיב מזמור לדוד בברחו מפני שאול במערה, הי מינייהו קדים ברישא? אמ' ליה מעשה שאול הוה ברישא. אלא אתו[ן]דלא דרשיתו סמוכין קשי לכו קראי הדדי, אנן דדרשינן סמוכין לא קשי' לן קראי הדדי, דאמ' ר' יוח' סמוכין מן התורה מניין? שנאמ' 'סמוכין לעד לעולם'. למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג? שאם יאמר לך אדם: כלום יש אדם שמורד ברבו? אמור לו: כלום יש לך בן שמורד באביו? אלא הוה, הכא נמי הוה.

ההבדלים בין הגרסאות רבים ומעניינים. במקום "צדוקי" בדפוס וילנא אנו קוראים "מינא" – וכך הוא בכל כתבי היד והדפוסים הישנים. צדוקי הוא צנזורה מטעם הצנזור שהיה מין בעצמו, וכן למעלה מזה בגמרא. במקום ר' אבהו – ר' יהושע בן חנניה. וכך הוא גם בקטע גניזה. במקום "לדוד מכתם" בא כאן, וכן בכל עדי הנוסח, "מזמור לדוד". וכן הוא גם בילקוט שמעוני. האם זהו שיבוש קדום משותף לכל עדי הנוסח, או שמא היה אכן נוסח כזה במקרא?

מקום אחד הוא שיבוש בוודאי – "אלא" בקטע הכריכה מקורו בלי ספק בקריאה מוטעית של הקיצור א"ל (=אמר לו) כפי שהוא בשאר עדי הנוסח. שאר השינויים הם הבדלים סגנוניים, שמעניין לעמוד על טיבם.

***

גרסאות נוספות: יחידה 101137 (ע"א שורות 11 – 15) אלא מאי עקרה לא ילדה – בדפוסים ראשונים ובכתבי היד או "מאי לא ילדה" או "מאי רני עקרה". | יחידה 101147 (ע"ב שורות 4 – 11) מקירות לבו – בכתבי היד ובדפוס ואד אלחגארה נוסף לפני כן "מלמד שנתפלל". | יחידה 101148 (ע"ב שורות 11 – 16) תנו רבנן (ששה דברים...) – כן הוא גם בדפוס ואד אלחגארה ובקטע גניזה אחד. כתב יד מינכן: "כדתנ((יא)){ן}". כתב יד פריס: "כדתנייא". קטע גניזה אחר: נכתב "תנו רבנן" ונמחק ותוקן ל"דתניא". | יחידה 101153 (ע"ב שורות 36 – 38) משום רבי אליעזר בן יעקב – חסר בכתבי היד.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר