גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על טעויות סופרים ונוסח הבבלי

ברכות יג ע"א-ע"ב

עשהאל שמלצר

תניא:
סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו
אמר רב אחא בר יעקב ובדלי"ת
אמר רב אשי ובלבד שלא יחטוף בחי"ת
ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' [חייא בר אבא]
חזייה דהוה מאריך טובא
א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת.

זוהי גרסת דפוס וילנה.

***

לעניין שמו של התנא: סומכוס.

כל כתבי היד מוסיפים לאחר השם סומכוס גם את שם אביו "בן/בר יוסף". בכל התלמוד לא מצינו את השם סומכוס בצמוד לשם האב. אך בירושלמי בברכות כן נמצא שם אביו – יוסף. במקורות ארץ ישראלים נוספים כמו התוספתא והירושלמי בנזיר שמו של סומכוס נמסר בווריאציה: כמוכוס/סימכוס.

ייתכן ששם אביו נשמט בדפוסים מאחר שאין עוד מקום בבבלי שכך סומכוס מופיע והשם "תוקן" על פי שאר המקורות.

בכתבי היד פירנצה ופריס נכתב במקום סומכוס השם סיפקוס וכן הוא בכתבי הראשונים: סידור רש"י, פסקי הרי"ד, וספר האשכול. ייתכן שבפני אבי כתבי היד הללו עמדה גרסת השם הקרובה למופיע בתוספתא, סימכוס, ועל ידי שיבוש גרפי (החלפת האות "מ" באות "פ") ושיבוש פונטי (החלפת "כ" ב"ק") נוצר השם סיפקוס (וייתכן עוד שהופעת שם האב תרמה לשיבוש, מתוך מחשבה שמדובר בחכם אחר ולא בסומכוס הידוע).

עוד על התנא סומכוס: א' הימן, תולדות תנאים ואמוראים, סומכוס בר יוסף, ח' אלבק, מבוא למשנה, עמ' 232.

***

לפני מי ישב ר' ירמיה? בדפוס וילנה יש תיקון: "ר' [חייא בר אבא]". מה פירושו של התיקון הזה? בדפוסים הקדומים (שונצינו, ונציה) וכן בכתב יד אוקספורד, הגרסה היא ר'/רבי. גרסה זו קשה ביותר – קשה להניח שר' ירמיה בן הדור הרביעי לאמוראים ישב לפני ר' יהודה הנשיא.

ואכן בכתבי יד מינכן ופריס וכן בקטע גניזה אחד הגרסה היא ר' זירא. זוהי גרסה סבירה ביותר, שכן מצינו את ר' ירמיה יושב לפני ר' זירא מספר פעמים בש"ס (ברכות ל ע"ב, שבת י ע"א, שבת קמז ע"א ועוד).

אמנם בכתב יד פירנצה הגרסה היא שר' ירמיה ישב לפני ר' חייא בר אבא וככל הנראה מכתב יד זה ודומיו נכנס ר' חייא בר אבא לדפוס וילנה. ככל הנראה בפני מעתיק כתב יד אוקספורד עמד כתב יד שלא היה ברור ממנו באיזה אמורא מדובר, והוא כתב את המילה ר' בלבד, ובאופן הזה העתיקו ממנו כתב יד אוקספורד וכתב היד שממנו העתיק הדפוס. סופר כתב יד פירנצה השלים את המילה ר' לר' חייא בר אבא שכן גם לו יש קשרים ענפים עם ר' ירמיה. אך כנראה הגרסה הנכונה עמדה בפני כתבי היד האחרים בהם היה כתוב באופן ברור ר' זירא.

***

בנוסח שבדפוסים, וכן הוא גם בכתבי היד אוקספורד ופירנצה, לאחר שהוא רואה את ר' ירמיה מאריך הרבה הוא אומר לו "כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת".

אולם בכתבי היד מינכן, פריס וקטע גניזה אחד נוסח הגמרא הוא אחר, ובו יש דו שיח בין ר' זירא לר' ירמיה:

ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא
חזייה דהוה קא מאריך טובא
*א"ל למה לך כולי האי
א"ל ועד כמה*
א"ל כדי שתמליכנו בשמים ובארץ ובארבע פנות העולם (כתב יד פריס)

ר' זירא מעיר לר' ירמיה שהאריך באחד, ואומר לו למה לך כל זה, עונה לו ר' ירמיה עד כמה להאריך, ועל כך משיב ר' זירא כדי שתמליכנו בשמים ובארץ וכו'.

באופן עקרוני אפשר לומר שיש כאן שני נוסחים של הסיפור, האחד ארוך יותר כפי שמופיע בענף מינכן פריס ואחד קצר יותר כענף אוקספורד פירנצה והדפוס. לסברה זו אפשר להוסיף גם שינויי נוסח נוספים האופייניים לשני הענפים:

א. בענף הדפוסים "דאמליכתיה/א" ובענף מינכן "שתמליכהו"
ב. בענף הדפוסים "למעלה ולמטה" בעוד שבענף מינכן "בשמים ובארץ".
ג. סיום המשפט של ר' זירא "ותו לא צריכה" שמופיע בענף הדפוס אך לא בכתב יד פריס ובשלשה קטעי גניזה. (אמנם הוא מופיע גם בכתב יד מינכן)

כיוון אפשרי אחר להבין את חילוף הנוסח בין שני הענפים הוא דילוג מחמת הדומות. דילוג מחמת הדומות קורה, כאשר עינו של המעתיק מדלגת ממילה במקום אחד למילה דומה בהמשך, וכך המילים שביניהן אינן מועתקות. ייתכן שבאחד מכתבי היד הקדומים דילג הסופר מא"ל הראשון: "למה לך כלי האי" אל הא"ל השני "כדי שתמליכנו וכו'", וכך נוצר ענף הנוסח של אוקספורד, פירנצה והדפוס (יש להעיר שא"ל השני נמצא בפנינו רק בכתב יד פריס ולא בכתב יד מינכן וקטעי הגניזה)

***

גרסאות נוספות בקצרה (להקלת ההפניה אנו מפנים למספרי היחידות באתר הכי גרסינן – בתצוגת הסינופסיס באתר יש לסמן את "הצג מספור יחידה" על מנת לראות את מספרי היחידות):

יחידה 101196 (ע"א שורות 5-13) במשל בדפוסים מובא שהאדם פגע בזאב ואז בארי ולבסוף בנחש. בכתבי היד אין זאב ובמקומו יש דוב יש גרסאות בהם הדוב הוא שני לאחר הארי וגרסאות בהם הדוב הוא ראשון (כמו הזאב בדפוסים) והארי הוא שני. | יחידה 101197 (ע"א 14-24) בדפוסים וקטעי הגניזה ת"ק סובר שעוברים בעשה ור"א סובר שעוברים בלאו ובכתבי היד מינכן ופריס להיפך. בכלל תופעה מעניינת ביחידה זו היא שענפי הנוסח לכל אורך היחידה מתחלקים בין כתבי היד השלמים לעומת קטעי הגניזה והדפוס. | יחידה 102004 (ע"א 44-47) בכתבי היד נוסף משפט עם שאלה ותשובה: "מאי אם כיון לבו יצא אילימא כיון את לבו לצאת ש"מ מצות צריכות כוונה...". | יחידה 102013 (ע"ב 44-47): בדפוסים ר' אילא בכל כתבי היד ר' יצחק; בקטעי הגניזה אין את המילה "בשינה"; בדפוסים "טפי" בכל כתבי היד "מכאן ואילך". | יחידה 102014 (ע"ב 47-49) בדפוסים מקרא – ברוב כתבי היד ק"ש; בכתבי היד מצלי *פורתא*; ובכת"י פריס נוספת המילה ומיגרס, משמע שהבין את כל הסוגיה קצת אחרת, עיינו שם.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.