גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על תורה ומעשים לשמה, ועל הגהה ששינתה את הנוסח המקובל

ברכות יז ע"א-ע"ב

עשהאל שמלצר

מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים,
שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין,
שנאמר: ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם.
לעושים לא נאמר אלא לעושיהם -
לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה,
וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא.

כך הוא בדפוס וילנה. אך בדפוסים הראשונים, וכן בכל כתבי היד, וכן בילקוט שמעוני וכתבי הראשונים הגרסה היא אחרת. "...שנאמר: ראשית חכמה יראת יי שכל טוב לכל עושיהם, לכל לומדיהם לא נאמר אלא לכל עושיהם" (כתב יד מינכן)

כיצד השתנתה לשון הדרשה בדפוסים המאוחרים של הבבלי בשונה מן הגירסה המקובלת?

קשה עוד יותר, שכן לכאורה לשון הדרשה "לכל לומדיהם לא נאמר" הוא מדויק יותר, שכן אלו הם דברי רבא תכלית החכמה, דהיינו לימוד התורה, הוא תשובה ומעשים טובים בגיליון מינכן נוסף גם יראת שמים. והלימוד הוא מן הפסוק "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם" כלומר שעיקר החכמה והשכל הטוב הוא יראת ה' והמעשים ולא הלימוד.

אלא שהמשך דברי רבא קשה: "לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה" וכו'. באופן פשוט דברי רבא אלו אינם יכולים לצאת מן הלימוד עושיהם לא לומדיהם, אלא מלימוד שמחלק בין סוגי עשייה שונים, מה שייתכן שמתאים לדרשה עושיהם ולא עושים. ואכן המהרש"א ואחרים התמודדו עם הקושי הזה.

ככל הנראה בשל קושי זה הגיה המהרש"ל בחכמת שלמה את התלמוד וכתב שיש לגרוס "לעושים" במקום "ללומדיהם". בעקבות המהרש"ל תוקנה הגרסה באחד מן הדפוסים שקדמו לדפוס וילנה והפכו לנוסח המקובל.



***

גרסאות נוספות בקצרה (להקלת ההפניה אנו מפנים למספרי היחידות באתר הכי גרסינן – בתצוגת הסינופסיס באתר יש לסמן את "הצג מספור יחידה" על מנת לראות את מספרי היחידות):

יחידה 102079 (ע"א 18-23) שינויים בין נוסח התפילה שלאחר התפילה בין הדפוסים לבין כתבי היד. | יחידה 102080 (ע"א 23-31) בכתבי היד מינכן פריס וגיליון פירנצה נוסף: "ההוא תלמידא בתר דמצלי אמ' הכי אלהי עצם עיני מראות ברע ואזני (ל)[מ]לשמוע דמי ולבי מ[ל]הרהר דבר וכליותי מלחשב עבירה ועון וכפי מתמוך בשוחד והדרך רגלי אל מצותיך ואל עדותיך וצדקותיך ויפנו אליך רחמיך להיות מן הנשארים והנותרים והכתובים לחיי' בירושלם". | יחידה 102085 בדפוסים: "אתנויי *גברייהו* בי רבנן", בכתבי היד: "ממטיין/אגמורי *בנייהו* בי רבנן". | יחידה 102086 שינוי סדר בין הדפוסים וכתבי היד בברכה שברכו זה את זה (בכתבי היד את רבם). | יחידה 102087 בכל כתבי היד והדפוסים הראשונים מלבד גיליון מינכן ודפוס וילנה שאול ודואג קודמים לדוד ואחיתופל (וראו הערת הגיליון בדפוס וילנא). בסוף היחידה בדפוסים "כגון הנוצרי" ובכתבי היד "כישו הנוצרי", והושמט מחמת הצנזורה.


בתמונה: כתב יד פריס עם תוספת התפילה של ההוא תלמידא.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.