מה פסק הגרי"ש אלישיב בקשר לקוגל?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ברכות לז ע"ב
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים לגבי עיסה שבשעת לישתה חשב אדם לבשל אותה ולא לאפותה: לדעת רבנו תם עיסה כזו חייבת בהפרשת חלה, כי חיוב הפרשת חלה תלוי בשעת הלישה ללא קשר לכוונה אם לאפות או לבשל את העיסה, אבל להלכה נפסק שהעיקר הוא כדעת הר"ש (ורש"י) שחיוב הפרשת חלה מהעיסה חל רק אם כוונת האדם היא לאפות את העיסה, אולם אם כוונתו היא לבשלה – אין העיסה חייבת בחלה.
לפי דעתו של הר"ש, כתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאם אדם לש עיסה ובזמן הלישה כוונתו הייתה לבשלה והפריש ממנה חלה – אין תוקף להפרשה זו, ואם אחר כך שינה את דעתו והחליט לאפותה – חייב הוא להפריש חלה שוב, כי מכיוון שבשעת הלישה דעתו הייתה לבשל עיסה זו היא הייתה פטורה מהפרשת חלה.
על פי זה הוא פסק שמי שאופה פשטידה מאטריות (קוגל), חייב להפריש ממנה חלה, שהרי האטריות מיוצרות בעיקר כדי לאכלן לאחר בישול ולא לאחר אפייה, לכן אף על פי שבמפעלים המייצרים אטריות מפרישים חלה לחומרא, כדי לחוש לדעת רבנו תם, הרי לדעת הר"ש אין תוקף להפרשה זו שנעשתה בזמן שהכוונה הייתה לבשל את האטריות, לכן מיעוט האנשים שמחליטים לאפות אותן – צריכים להפריש חלה מהן לפני האפייה.
