סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

שמן והדס

ברכות מג ע"ב

 
"תנו רבנן: הביאו לפניו שמן והדס, בית שמאי אומרים: מברך על השמן ואחר כך מברך על ההדס; ובית הלל אומרים: מברך על ההדס ואחר כך מברך על השמן. אמר רבן גמליאל: אני אכריע. שמן - זכינו לריחו וזכינו לסיכתו, הדס - לריחו זכינו, לסיכתו לא זכינו. אמר רבי יוחנן: הלכה כדברי המכריע. רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא, אייתו לקמייהו שמן והדס, שקל רב פפא בריך אהדס ברישא והדר בריך אשמן. אמר ליה: לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע? - אמר ליה, הכי אמר רבא: הלכה כבית הלל. ולא היא, לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד".

כתב בבית הבחירה למאירי: "ור"ל אני אכריע טעמו של בית שמאי, ואין זה כלום שאין זו הכרעה לפסוק כהכרעתם שהרי אין כאן הכרעה. ומה שאמר הלכה כדברי המכריע לא על שזה כלל הרגיל נאמרה, אלא כאלו אמר הלכה כרבן גמליאל, ומכל מקום הלכה כבית הלל".

וכן כתב הפני יהושע: "וא"כ לפי זה שפיר מצינן למימר דרב פפא פליג אדרבי יוחנן בהא דכיון דבכהאי גוונא לא קרינן הכרעה, אם כן ממילא דהלכה כבית הלל אפילו לגבי תנאי בתראי דפליגי עלייהו, והיינו דאמר משמיה דרבא דהלכה כבית הלל משום דשמעינן ליה בסוף פרק המפקיד (בבא מציעא מג ע"ב) גבי שליחות יד דפליגי בית שמאי ובית הלל ורבי עקיבא ופסק שמואל כרבי עקיבא, ורבא אמר הלכה כבית הלל".

והיות שרבא לא פסק בדין זה להדיא, נצרך רב פפא לאשתמוטי נפשיה ולא רצה להורות בשעת מעשה בשם עצמו בשיטת רבא רבו, כי לא יקבלו את דבריו כדברי רבי אבא אמר רב הונא בכמה מקומות: "כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה - שומעין לו, ואם לאו - אין שומעין לו". ולפיכך נהג כדברי רבי עקיבא: (פסחים דף קיב ע"א) "אם בקשת ליחנק - היתלה באילן גדול", ופירש רש"י: "אמור בשם אדם גדול".

ועדין נצרך ביאור. מאי טעמא דבית הלל. למה פסק רבן גמליאל כבית שמאי והסכים עימו רבי יוחנן. ולמה רב פפא לא סבר כן.

אלא שבית שמאי ובית הלל לשיטתם, דתנו רבנן: "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה". ושם: "אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה" (כתובות דף טז ע"ב).
השמן מורה על שמו ומהותו האמיתית של האדם. וסוברים בית שמאי שטוב להלל רק מתוך שמן אמיתי נכון וטוב, שכך הם מפרשים: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב (קהלת ז, א), במ"ם המתוך.
ובית הלל מְבַכְּרִים על השמן את ההדס שמרקדין בו לשמחה לפני הכלה, כי אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון: "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום" (יבמות דף סה ע"ב). עדיף להעניק לכלה בעזרת הדס זה שֵׁם של נָאָה, יותר מאשר שמן, שכך הם מפרשים: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב.

ורבן גמליאל נשתבח בשם טוב ללא צורך בכחל וסרק וביפיופים, וזהו שאמר: "זכינו לריחו וזכינו לסיכתו" – לִשְׁבַח ולשיחה נאה היוצאת למרחוק באמת ובצדק. ולפיכך העדיף את השמן. וגם רבי יוחנן זכה לכך, "אמר רבי יוחנן: אנא אשתיירי משפירי ירושלים" (בבא מציעא דף פד ע"א).
ואילו רב פפא צנוע היה כי לא הגיע למידת גדלות שכזו (נדה דף לג ע"ב), ונצרך לאשתמוטי נפשיה כדברי בית הלל.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר