|
גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן" פסקה שלא במקומהברכות נ ע"אעשהאל שמלצר הגמרא מקשה משני מאמרים במשנה הסותרים זה את זה. המשפט הראשון: "אחד עשרה ואחד עשרה רבוא" – משמע שמעשרה ואילך מוסיף "אלוהינו" ותו לא, אך מיד ממשיכה המשנה ואומרת מה ברכת הזימון במאה, אלף וכו'. רב יוסף אומר שזו מחלוקת תנאים, רבי עקיבא ור' יוסי הגלילי, המובאת בהמשך המשנה: אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' יוסי הגלילי הא ר"ע דתנן ר' יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הם מברכין שנאמר במקהלות ברכו אלהים. ובהמשך דנה הגמרא מה ר' עקיבא לומד מן הפסוק של ר' יוסי הגלילי:
ור"ע האי קרא דרבי יוסי הגלילי מאי עביד ליה?
אלא שבדפוסים בין חלקי הסוגיה יש באופן מפתיע פיסקה מן המשנה: "אר"ע מה מצינו בבית הכנסת וכו'" החותכת את הסוגיה לשניים וברור שאינה במקומה. אך גם כתבי היד מתחלקים לשני ענפים.
בכתב יד אוקספורד ופריס דברי ר' עקיבא במשנה: "אמ' לו ר' עקיבא מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובים ואחד מועטים אומ' ברכו את יי'י" מובאים מיד בהמשך לדברי ר' יוסי הגלילי. לאחר הסוגיה הדנה במה לומד כל אחד מן התנאים מן המילה מקהלות. אז מופיעה הפיסקה מן המשנה כהקדמה לסוגיה הדנה בפסיקת ההלכה כר' עקיבא. לעומת זאת, בכתבי היד מינכן ופירנצה לא מופיעים דברי ר' עקיבא המשך לדברי ר' יוסי הגלילי אלא מיד דיון בלימוד "ממקהלות". אך גם בהמשך אין פיסקה מן המשנה והגמרא ממשיכה לדון ללא הפסקה בפסיקת ההלכה כר' עקיבא. בגיליון כתב יד מינכן נוספים דברי ר' עקיבא ככל הנראה כפיסקה בתום הדיון על הלימוד ממקהלות, וכן הבין בדקדוקי סופרים (אך ראו בהעתקה באתר הכי גרסינן, וצ"ע).
מה קרה בדפוסים – האם עמד בפניהם נוסח הדומה לענף אוקספורד פריס (הספרדי) ונדמה בעיניהם כפיסקה כפולה ומחקו את הפיסקה השניה? או שמא עמד נוסח ללא דברי ר"ע וללא פיסקה כלל כענף נוסח מינכן ופירנצה (האשכנזי) ומאן דהו הוסיף פיסקה שלא במקומה, אולי בהשראת גיליון מינכן (שבעבר כבר ראינו קשרים אמיצים בינו ובין הדפוס)? צריך עיון. |