מה ההבדל בין "ויחל" לבין "ואתחנן"?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ברכות נה ע"א

ב"הלכה ברורה" מובא פסק השולחן ערוך (סימן צח סעיף ה) בקשר לתפילה: "אל יחשוב: ראוי הוא שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתו כיון שכוונתי בתפלתי, כי אדרבה זה מזכיר עונותיו של אדם (שע"י כך מפשפשין במעשיו לומר בטוח הוא בזכיותיו), אלא יחשוב שיעשה הקדוש ברוך הוא בחסדו. ויאמר בלבו: מי אני, דל ונבזה, בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו". בגמרא לעיל (ל,ב) למדו ממשה רבינו ע"ה שהתפלל פעם בלשון "ואתחנן" ופעם אחרת בלשון "ויחל", שכאשר אדם מתפלל צריך שתתחונן דעתו עליו, או שתתחולל דעתו עליו, כלומר שיתפלל מתוך הרגשה שהוא מתחנן או מחלה את פניו של המלך. רש"י (שם) מסביר שאין הבדל בין שתי הדעות.

נראה שכוונתו היא שלמעשה אין הבדל אם אדם מתפלל בתחינה או בחילוי, בין כך ובין כך הוא צריך לכוון את דעתו להתפלל מתוך שפלות, אך בעצם יש הבדל בין שתי המילים. הרש"ר הירש זצ"ל מסביר שלשון ויחל היא בקשה ממי שמביט מלמעלה שיביט אל עבר מי שעומד מתחתיו. לשון תחנונים היא בקשה של מתנת חינם. לפי זה מי שמחלה את פני ה' צריך לבקש כביכול שיפנה אליו ה' את תשומת לבו, לעומת זאת מי שמתחנן נמצא בקרבה גדולה יותר לה' ואינו צריך לבקש את תשומת לבו, אלא מבקש מיד את בקשת מתנת החינם. כוונת רש"י היא שבין כך ובין כך ההרגשה היא של דל ונבזה שבא לבקש רחמים וחסד ממלך מלכי המלכים.