החשיבות העצומה של 600,000 יהודים בארץ ישראל

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ברכות נח ע"א

ברכה מיוחדת תיקנו חז"ל למי שרואה שישים ריבוא מישראל: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם חכם הרזים".

הרמב"ם פוסק להלכה שמברכים ברכה זו רק בארץ ישראל. לעומת זאת פוסקים אחרים לא הזכירו תנאי זה. על פי הכלל "ספק ברכות להקל" אין לברך ברכה זו בחוץ לארץ. מדוע סבור הרמב"ם שרק בארץ מברכים זאת? הכסף משנה מסביר שהרמב"ם סובר שיש בגמרא מחלוקת בעניין זה, לדעת עולא, שאמר: "אין אוכלוסא בבבל" אין מברכים בחו"ל, ופסק הרמב"ם על פי דעתו.

מרן הרב קוק זצ"ל הסביר (עולת ראיה עמוד שצד) שהברכה הזו היא ברכה על כלל עם ישראל והמושג הכללי של עם ישראל ניכר רק בארץ ישראל ורק כאשר נמצאים לפחות שישים ריבוא, כי יש חשיבות לשני אלו: הארץ ומספר האנשים. רק בארץ ישראל, שיש בה קדושה המיוחדת לעם ישראל, יכול עם ישראל להתגלות בתור עם על כל המשתמע מכך. בחוץ לארץ אין תוקף של עם כללי ליהודים, אלא רק בתור יחידים. בנוסף לכך, רק מספר של שישים ריבוא יכול לבטא את כלל הכוחות והדעות שקיימים בעם כולו, כי כשם שלא נגאלנו ממצרים בתור עם עד שהיה מספר זה, כך לעולם רק מספר של שישים ריבוא יהודים יכול להיחשב ככלל ישראל. כך מובא גם בשם הגר"א (קול התור פ"א אות ט ופ"ב אות קיח) שמספר זה של שישים ריבוא יהודים בארץ הוא קיבוץ הגלויות העיקרי. בהקשר לזה מעניין לציין שלאורך כל תקופת הגלות לא זכינו שתקום מדינה יהודית עד שהיו שישים ריבוא יהודים בארץ ישראל.