סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי -
עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

בודקים את הגהות הגר"א

ברכות ס ע"א-ע"ב

עשהאל שמלצר


הגאון רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא זצ"ל (1720-1797) כתב בשולי הגמרות שלמד בהן הגהות על הגמרא, רש"י ותוספות. ההגהות כוללות תיקוני גרסאות, הפניות לפירושים או פוסקים אחרים מרש"י ותוס' ולעיתים סידור שיטות ראשונים בסוגיה. על הגהות הגר"א, תולדותיהן, מהדורותיהן ועוד אפשר לעיין אצל: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי – הגהות ומגיהים, רמת-גן, תשס"ה, עמ' 423 ואילך.

בדף שלנו יש חמש הגהות של הגר"א.

א. מה מברך הנכנס לבית המרחץ?
הברייתא בגמרא אומרת:
ת"ר הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מזה ומכיוצא בו ואל יארע בי דבר קלקלה ועון ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה לכל עונותי.
מכאן יש דיון על נוסח הברכה האם כדאי להזכיר מיתה בברכה.
מה אומר ביציאתו? "א"ר אחא מודה אני לפניך יי' אלהי שהצלתני מן האור".
וכאן יש סיפור על ר' אבהו שנכנס לבית המרחץ והתרחש לו נס בסיכום הסיפור הוא אומר: "אמר היינו דר' אחא *דאמר רב אחא* הנכנס להקיז דם אומר..."
זהו הנוסח בדפוס וילנה וכאן הגהת הגר"א:
"(דא"ר אחא) תא"מ". (תיבות אלו מוקפות)
כלומר, כשר' אבהו אמר "היינו דר' אחא" הוא לא התכוון למה שנאמר להלן אלא לנוסח הברכה שהציע רב אחא לעיל, "שהצילתני מן האור" ולא להמשך הדברים לגבי ברכת המקיז דם.
הערת הגר"א הגיונית ומתבקשת שכן מה הקשר בן ברכה על הקזת דם לבין הניצול מן המרחץ, מה עוד שאכן רב אחא הוא זה שמנסח את ברכת היוצא מן המרחץ בלשון של הצלה.
ואכן, בכל נוסחי הגמרא בדפוסים הראשונים ובכתבי היד הנוסח הוא כהגהת הגר"א. "הנכנס להקיז דם אומר" זוהי סוגיה חדשה. בכתב יד מינכן ובדפוס הספרדי אף נוספת פתיחה לברכת הקזת הדם – "תנו רבנן".
כיצד נוצרה גירסת הדפוסים האחרונים? א. יתכן מכך שאין מעבר בין סיפורו של ר' אבהו לברכת המקיז דם, הבין מאן דהו שמדובר בהמשך הסוגיה ולכן הוסיף שאלו הם דברי ר' אחא. ב. יתכן שגם נוסח הדומה לכתב יד אוקספורד שגורס כאן "היינו *דאמ'* רב אחא" ולכן היה מי שחפש את דבריו של רב אחא וכיונם על המשך הסוגיא.

ב. לגבי ברכת המקיז דם:
הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך יי' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת.
הגהת הגר"א: "(ותרפאני כי א"ר נ"א ורפואתך אמת לפי) תיבות אלו מוקפות, ונכתב בצדו: כי רופא חינם אתה".
כלומר, הגר"א מחליף את סוף הברכה "כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת" במילים "כי רופא חינם אתה".
לתיקון זה אין זכר בכתבי היד (מלבד אולי הדפוס הספרדי שמחליף את התואר נאמן/רחמן בתואר "חינם", אך שאר הנוסח דומה לנוסח התלמוד).
התיקון הזה נוצר ככל הנראה בהשראת נוסח הרי"ף שבתורו השפיע על נוסח הברכה בהלכה: לדוגמא שולחן ערוך, אורח חיים ר"ל, ד: "הנכנס להקיז דם, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה".

ג. ברכת הקם מהקזת דם
כי קאי מאי אומר? אמר רב אחא: ברוך רופא חנם.
הגהת הגר"א: "חנם. נכתב בצדו: וכן הוא בהרא"ש, אבל גרסת בה"ג והרמב"ם: חולים".
מה מצב כתבי היד?
בדפוסים ובכתב יד מינכן: "חנם" בכתב יד אוקספורד: "חיים". בכתב יד פריס נכתב "חולים" אך הסופר עצמו מחק וכתב "חיים". וקשה להכריע מה המקורי מבין הנוסחים.

ד. ברכת אשר יצר
כי נפיק אומר: ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חללים חללים גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אי אפשר לעמוד לפניך.
הגהת הגר"א: "לעמוד לפניך. נכתב בצדו: אפילו שעה אחת".

זהו נוסח הרי"ף והרמב"ם, ומסתבר שעל פיו הגיה הגר"א. נוסח זה נמצא לפנינו בכתבי יד פריס ואוקספורד, והוא חסר בדפוסים בלבד. כתב יד מינכן והדפוס הספרדי מקצרים כאן, וכתב יד פירנצה חסר בסוף המסכת.

ה. ברכת המפיל
הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום ותן חלקי בתורתך ותרגילני לידי מצוה ואל תרגילני לידי עבירה ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים ותהא מטתי שלמה לפניך והאר עיני פן אישן המות ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו.

והגהת הגר"א: "ותן חלקי כו'. נכתב בצדו: זו היא תוספת של רב עמרם גאון".

תוספת זו אינה קיימת בנוסח הדפוס הספרדי, אך היא נמצאת בכל כתבי היד של הבבלי וכן בנוסח הרי"ף.
ככל הנראה מדובר בהגהה על סמך נוסחי הברכה הנהוגים בסידורים.

לסיכום: הגר"א, כמו הב"ח, הגיה רבות – אך לא תמיד – על פי נוסחי ראשונים. במקרים רבים אכן יש לנוסחים אלה תימוכין מכתבי היד שלפנינו, ובמקרים אחרים – לא. ויש לבחון כל הגהה בפני עצמה.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר